על פי "תולדות המלך סג'ונג", הכריז המלך סג'ונג על פרסום "הונמין ז'אונגאום", המסמך שהציג לראשונה את האלפבית החדש, שבמקור היה קרוי באותו שם, בחודש התשיעי של שנת הירח ב-1446.
ב-1926 חגגה "אגודת ההנגול" את יום השנה ה-480 (8 פעמים מחזור של 60 שנה) להכרזת הנגול ביום האחרון של החודש התשיעי בלוח השנה המבוסס על הלבנה, שהוא 4 בנובמבר בלוח הגרגוריאני. חברים באגודה הכריזו על יום זה כיום הזיכרון הראשון של ה"גגיאנה" (가갸날). מקור השם מ"גגיָאגאוּל" (가갸글) כינוי מוקדם להנגול שהיה מקובל בשפת הדיבור, והמבוסס על דקלום שתפקידו היה לסייע בשינון האלפבית והמתחיל ב"גגיה גאוגיאו" (가갸거겨).
ב-1928, זמן קצר לאחר שהמונח הנגול, שנטבע במקור ב-1913 בידי "ז'וּ סיגיאוֹנג", הפך לשם המקובל החדש לאלפבית, הוסב שמו של יום הזיכרון ל"הנגולאל". יום זה נחגג בהתאם ללוח הלבנה.
ב-1940 נתגלה עותק מקורי של ה"הונמין ז'אונגאום האראי", כרך של פרשנות ל"הונמין ז'אונגאום", שהופיע זמן קצר לאחר פרסום המסמך המקורי שאותו פירש. ממסמך זה התברר כי "הונמין ז'אונגאום" הוכרזה במהלך עשרת הימים הראשונים ("סאנגסן" – בהנגול 상순, בהנג'ה 上旬) של החודש התשיעי. היום העשירי של החודש התשיעי ב-1446 על פי לוח הלבנה ב-1446, היה זהה ל-9 באוקטובר על פי הלוח היוליאני. לאחר שהוקמה ממשלת קוריאה הדרומית ב-1945 הוכרז יום הנגול כחג רשמי המצוין ב-9 באוקטובר ושבו יוצאים עובדי המדינה לחופשה.
ב-1991 בוטל מעמדו הרשמי של יום הנגול כיום חופשה, בשל לחץ מצד ארגוני המעסיקים, במטרה להגדיל את מספר ימי העבודה, יחד עם הנהגת יום האו"ם הקוריאני. עם זאת, נותר מעמדו הרשמי של יום הנגול כיום זיכרון לאומי. אגודת ההנגול ניהלה מסע תעמולה על מנת להחזיר לחג את מעמדו הקודם, אך בלא הצלחה.
קוריאה הצפונית חוגגת את היום המקביל "יום צ'וסנגול" ב-15 בינואר על מנת לציין את היום ב-1445 (1444 על פי לוח הלבנה) שמאמינים כי היה יום היצירה המקורי של "הונמין ז'אונגאום".
