יוליוס יצחק רוזנבוש (22 באוגוסט 1886 – 18 בפברואר 1960) היה גינקולוג ומיילד, שייסד והקים את בית חולים חדרה בניהול משותף עם ד"ר צבי הרמן הופשטיין (1942–1936)^[1].

"בית חולים חדרה" היה בית החולים הראשון שהוקם באזור חדרה. "בית חולים חדרה" היה בית החולים היחיד שהעניק שירותי אשפוז ורפואה לאזור השומרון, לתושבי חדרה, עמק חפר, זכרון יעקב, פרדס חנה וכרכור^[2][3].

שירת אוכלוסייה של כ-15,000 תושבים. בית החולים חדרה בגלגוליו השונים פעל עד שנת 1962.

רוזנבוש נולד בעיירה בורקן בהסן שבגרמניה, הבן השני למשפחה בת שישה ילדים. אביו, מאיר רוזנבוש היה קצב, סוחר בהמות וחקלאי.

רוזנבוש למד בבית הספר "זמסון" בעיר וולפנביטל. שנתיים לפני הבגרות הושעה מבית הספר, התקבל לגימנסיה בעיר מרבורג עבר את בחינות הבגרות בהצטיינות והחליט ללמוד רפואה.

רוזנבוש למד רפואה בפרייבורג, מינכן, במרבורג וסיים בברלין.

היה חבר במספר אגודות ציוניות: עבריה, חשמונאים, יורדניה^[4] ו-K.Z.V (ארגון סטודנטים ציוניים). את לימודיו הוא סיים בברלין.

את הסטאז' וההתמחות עשה בית החולים היהודי בברלין ובשאריטה (ברלין).

עבד כשנה באזור מכרות בשלזיה העילית, טיפל בחולי ריאות.

בשנת 1914 התגייס רוזנבוש לצבא הגרמני. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שרת שלוש שנים בחזית בלגיה כרופא צבאי.

בשנת 1917 נשלח רוזנבוש לרומניה כמנהל בית חולים למחלות-מדבקות.

בשנת 1920 התחתן עם הילדה (לבית כהן), פיזיותרפיסטית ובעלת מכון להתעמלות אורתופדית. לזוג נולדו 3 בנות.

רוזנבוש השתקע בעיירה נאוגארד (היום בפולין), ועבד כרופא נשים ומיילד מספר שנים^[5].

בפסח 1931 בני הזוג רוזנבוש הצטרפו לטיול מאורגן ל"ארץ ישראל". כל 30 חברי הקבוצה היו אקדמאים ציונים ותיקים וחברים משכבר הימים. במעמד זה נפגש עם חברו ד"ר זאב ברין וקנה פרדס ומגרש בחדרה.

ערך מורחב – בית חולים חדרה

ב-26 בנובמבר 1933 עלו בני המשפחה לארץ ישראל, הגיעו לחיפה. השתקעו בחדרה. כעבור חצי שנה קיבל רוזנבוש רישיון לעבוד כרופא בארץ. המרפאה שפתח שירתה את האיכרים, הפועלים וגם את ערביי הסביבה.

בשנת 1934 שכר את השטח שעליו תכנן להקים את "בית החולים חדרה", דאג לבניית בית החולים, רכש ציוד וריהוט ב-3,500 לירה ארץ-ישראלית, שותפו הופשטיין רכש 20 מיטות וציוד לשני חדרי ניתוח ולמכון רנטגן חדש.

בין השנים 1936–1942 ניהל את "בית חולים חדרה" ביחד עם הד"ר צבי הרמן הופשטיין^[6].

בשנת 1941 סבל מהתנקבות כיס המרה, נותח בתל אביב על ידי מכס מרכוס, אושפז במשך כחצי שנה עקב סיבוכים, ואז בית החולים הוצא לצבא הבריטי לאחר שהופשטיין לא יכול היה להחזיק את בית החולים לבדו.

בהמשך, רוזנבוש עבד כרופא פרטי והיה מעורב בענייני הציבור.

בשנת 1956 חלה בסרטן הריאה, נפטר בכ' בשבט, 18 בפברואר 1960^[7] ונקבר בבית העלמין הישן בחדרה^[8].

שנים רבות רוזנבוש היה יושב ראש סניף חדרה בהסתדרות הרפואית בישראל.

היה בין מקימי "חוג עולי גרמניה" בחדרה.

בתוקף תפקידו היה חבר ב"ההגנה" ומגן דוד אדום.

היה הנשיא הראשון של "בני ברית" בחדרה.

היה מיוזמי הקמת בית הכנסת "זיכרון הקדושים" בחדרה.

היה חבר בחברה "ארץ ישראל ועתיקותיה" כמה שנים היה "נאמן" החברה.