יוליוס אייכברג (בגרמנית: Julius Eichberg; 13 ביוני 1824, דיסלדורף – 18 בינואר 1893, בוסטון) היה מלחין, מורה למוזיקה ומנהל מוזיקלי יהודי אמריקאי יליד גרמניה. עיקר פעילותו הייתה בבוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית.
קורות חיים
יוליוס אייכברג נולד בדיסלדורף, גרמניה למשפחה יהודית. את ההדרכה המוזיקלית הראשונה שלו הגיעה מאביו, שניגן על כינור הוא למד באקדמיה המוזיקלית של וירצבורג בילדותו. בהמלצתו של פליקס מנדלסון, הוא נכנס לקונסרבטוריון של בריסל בגיל תשע-עשרה, שם זכה בפרסיו ראשונים על נגינה והלחנה בכינור. הוא היה תלמידו של המלחין הבלגי שארל דה בריו, למד קומפוזיציה אצל פרנסואה-ז'וזף פטיס, ולמד כינור אצל למברט ג'וזף מירטס. במשך אחת עשרה שנים הוא מילא את תפקידו של פרופסור בקונסרבטוריון של ז'נבה ובתקופה זו גם נישא לסופי מרטנס ונולדה לו בתו היחידה אני אייכברג (Annie Philippine Eichberg). בשנת 1857, הוא הגיע לארצות הברית, שהה שנתיים בניו יורק ולאחר מכן המשיך לבוסטון, שם הפך לשף התזמורת במוזיאון בוסטון. בשנת 1867 הוא הקים וניהל את הקונסרבטוריון למוזיקה של בוסטון, ובאותה שנה הוא נבחר למפקח על המוזיקה בבתי הספר הציבוריים של בוסטון, שבתפקידו מילא זה מכבר. הוא גם ייסד את בית הספר לכינור אייכברג. מאוחר יותר הלחין סימפוניות וקטעי פסנתר. יוליוס אייכברג מת בבוסטון ב-19 בינואר 1893; ההספד שלו נותן 18 בינואר.[1] הוא נקבר בבית הקברות מאונט אובורן, הקבורה הראשונה בבית הקברות של יהודי שניתן לזהות אותו.[2]
קישורים חיצוניים
- "אייכברג, יוליוס", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 269, באתר היברובוקס
- "אייכברג, יוליוס", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
