יוליה ניימיר (באנגלית: Julia Namier; 1893–1977) הייתה סופרת בריטית ילידת האימפריה הרוסית, אלמנתו של הדיפלומט הרוסי ניקולאי דה בוסובר ורעייתו השנייה של ההיסטוריון הבריטי לואיס ברנשטיין ניימיר.
ביוגרפיה
ניימיר נולדה בסנקט פטרבורג בשם יוליה מיכאלובנה קאזארינה. היא נישאה לדיפלומט הרוסי ניקולאי דה בוסובר, שמת בשנות השלושים של המאה העשרים בעקבות הרדיפות של המשטר הסובייטי, יוליה עצמה נשלחה לגולג. האומנת הבריטית של יוליה פדתה אותה ואפשרה לה לעזוב את ברית המועצות - ב-1934 היא היגרה לבריטניה.
בבריטניה, ב-1938, פרסמה אוטוביוגרפיה בשם The Woman Who Could Not Die. כעבור שנתיים פרסמה ספר רוחני בשם Creative Suffering. פרסמה עוד שני ספרים, שכתבה על פי מקורות רוסיים-עממיים. ב-1942 פגשה את ההיסטוריון היהודי-בריטי ניימיר ולאחר שאשתו בנפרד נפטרה וניימיר הסכים להיטבל לנצרות (יוליה הייתה נוצרייה אדוקה) השניים נישאו ב-1945.
לאחר מותו של ניימיר כתבה יוליה ספר ביוגרפי עליו, Lewis Namier: A Biography, ספר שזכה בפרס ג'יימס טייט בלק לביוגרפיה לשנת 1971.
יוליה ניימיר זכתה שגם עליה תיכתב ביוגרפיה על ידי הסופרת קונסטנס בבינטון סמית, Iulia de Beausobre: A Russian Christian in the West.
קישורים חיצוניים
