|
יוהאן כריסטוף דדרליין
יוהאן כריסטוף דדרליין (בגרמנית: Johann Christoph Döderlein; 20 בינואר 1745 – 2 בדצמבר 1792) היה תאולוג לותרני גרמני, פרופסור לתאולוגיה באוניבריטאות אלטדורף וינה. התבלט כפרשן של הברית הישנה ומומחה בדוגמטיקה הנוצרית, שייצג את הזרם ה"נאולוגי" המתון והסתגלני בתאולוגיה הלותרנית של זמנו. כונה "מלנכתון של תקופתו".
[1]
ביוגרפיה
ילדות וצעירות
דדרליין נולד ב-1745 בווינדסהיים, אז עיר חופשית בפרונקוניה התיכונה באימפריה הרומית הקדושה בעלת לאום גרמני. כיום שם היישוב הוא הבאד ונינדסהיים והיא שייכת למדינת בוואריה בגרמניה.
הוא היה בנם של הכומר הלותרני יוהאן גאורג דדרליין ושל אדריאנה זיבילה לבית ריקר, בת של ראש עיריית הולדתו. התחנך אצל אביו, אחר כך בגימנסיה בעיר הולדתו שנוהלה באותה תקופה על ידי גאורג וילהלם דיץ. החל מ-1764 למד באוניברסיטת אלטדורף בנירנברג. בשנות לימודיו התפרנס כמורה פרטי ובגיל 22 ב-17 במאי 1768 היה לדיאקון בווינדסהיים.
פעילותו המקצועית והאקדמית
התעמק בלימוד כתבי אבות הכנסייה ונודע בספרו Curae criticae et exegeticae.
(בלטינית - עבודות בקורתיות ופרשניות)
ב-1772 סיים באלטדורף את התואר השני ובאותה שנה התקבל כמרצה בקתדרה התאולוגית השלישית באוניברסיטה שבה למד.
ב-1773 התחיל את עבודתו באוניברסיטה עם הרצאה חגיגית בנושא Prophetis oratoribus (נביאים נואמים) ובמקביל התקבל לעבוד גם בכנסייה בדיאקון.
ב-1774 השיג את דוקטורט בתאולוגיה עם העבודה De redemtione a potestate diaboli ut insigni Christi benefico.(בלטינית - הגאולה משליטת השטן כאות לחסדו של ישו)
כיהן שלוש פעמים כדקאן הפקולטה לתאולוגיה וב-1780 נבחר לרקטור האוניברסיטה.
בספטמבר 1783 הוזמן לכהן כפרופסור בקתדרה השנייה לתאולוגיה באוניברסיטת אוניברסיטת ינה כיורש לדנוביוס (Danovius) (ארנסט יאקוב דנוב) וב-1784 התמנה גם ליועץ סתרים של הכנסייה בדוכסות סקסוניה-ויימאר.
בחורף 1784 וב-1790 כיהן כרקטור אוניברסיטת ינה.
דדרליין הצטיין כפרשן של המקרא וכמומחה בדוגמטיקה הנוצרית.
כפרופסור לתאולוגיה נודע דדרליין בבקיאותו, בכישרונו הרטורי ובהשפעתו כמוביל בתנועת המעבר מנצרות פרוטסטנטית אורתודוקסית אל תאולוגיה חופשית יותר "נאולוגית".[2]
ספרו החשוב ביותר היה Institutio theologici christiani in capitibus religionis theoreticis: nostris temporibus accommodata (הכשרה תאולוגית נוצרית בעקרונות התאורטיים של הדת:מותאמת לזמנינו) שפורסם ב-1780.
במסתו מ-1775 Esaias, ex recensione textus hebraei (ישעיהו, מתוך סקירת הטקסט העברי) היה דדרליין הראשון ששיער כי ספר ישעיהו חובר בתקופה של כמה מאות שנים וכולל לצד טקסטים שנכתבו על ידי נביא בשם ישעיהו במאה השמינית לפנה"ס (הפרקים א-ל"ט) גם כאלה שהוא ייחס לנביא אלמוני מהמאה השישית לפנה"ס (הפרקים מ - ס"ו) שיוודע בספרות המחקרית כישעיהו השני (Deutero Jesaja)
[3]
כעבור כמה עשורים, ברנהרד דוהם פיצל את הטקסט של "ישעיהו השני" לשתי יחידות, "ישעיהו השני", המוקדם יותר (הפרקים מ - נ"ה) וישעיהו השלישי (Trito-Jesaja) המאוחר יותר (הפרקים נ"ו-ס"ו).
בשנה האחרונה לחייו 1792 פרצו באוניברסיטת ינה מהומות של סטודנטים ודדרליין עשה מאמצים להרגיען.[4] הוא נפטר ביינה ב-2 בדצמבר 1792.
חייו האישיים
אופיו של דדרליין היה נוטה לאימפולcיביות והיה מלא יומרות ולכן עמיתיו לא חיבבו אותו במיוחד.[5]
דדרליין התחתן ב-5 ביוני 1771 בווינדסהיים עם רוזינה מריה מקרליין. בתו של הקבלן וראש העירייה יוהאן גאורג מרקליין. אחרי מותה ב-2 במרץ 1787, ב-6 באפריל 1790 נשא דדרלין לאישה את רוזינה כריסטינה אלאונורה פון אקארט (1832-1779), בת של עמיתו באוניברסיטת ינה, הפרופסור למשפטים יוהאן לודוויג פון אקארט.
בסך הכל נולדו לו 5 ילדים:יוהאן גרהארט פרידריך דדרליין (יליד 1772), מריה אדריאנה דורותאה ברברה דדרליין שמתה חודש אחרי לידתה, כריסטיאן תאודור פרידריך דדרליין (יליד 1776) ויוהאן לודווגי כריסטוף וילהלם פון דדרליין (1863-1791). האחרון, שנולד מנישואיו השניים, התפרסם כפילולוג בשם המקוצר לודוויג דדרליין.
מבחר כתביו
- Curae exegeticae in quaendam V. Test. oracula. Altdorf 1770.
- Curarum exegeticarum et criticarum in quaendam veteris testamenti oracula specimen. Lorenz Schüpfel, Altdorf / Nürnberg 1770 .
- Materialien zum Kanzel-Vortrag. Lorenz Schüpfel, Altdorf und Nürnberg 1774 .
- Jesias, ex recensione textus hebr. ad codd. quorundam MStor. & versionum antiquar, fidem, lat. vertit. Altdorf 1775, 1780, 1789.
- Hugo Grotii Annotat, in V. Test. emendatius edidit, & brevibus complurium locorum dilucidationibus auxit. Halle 1776 (besorgt von Prof. Vogel in Halle).
- Fragmente und Antifragmente.
- Theil. Nürnberg 1776 ; 2., verbesserte Auflage. Nebst einigen Landkarten. Lochner-Grattenauer, Nürnberg 1780; 3., mit einer neuen Vorrede versehene Auflage. Nebst einigen Landkarten. E. C. Grattenauer, Nürnberg 1782
- 1. Theil. Neue Auflage. Grattenauer, Nürnberg 1788 (; 2. Theil. Ebenda
- Sprüche Salomons, neu übersetzt mit erläuternden Anmerkungen. Schüpfel, Altdorf 1778 Nürnberg / Altdorf 1782;1786.
- Scholia in Liberos veteris Testamenti poeticos Iobum psalmos et tres salomonis. Jo. Jacob Curt, Halle 1779 (lateinisch).
- Auserlesene Theologische Bibliothek, darinnen von den wichtigsten theologischen in- und ausländischen Büchern und Schriften Nachricht gegeben wird. 4 Bände. 1. Band. Johann Gottlieb Immanuel Breitkopf, Leipzig 1780 4. Band. Ebenda 1787
- Erläuterungen des Vater Unsers für gemeine Christen. Adam Gottlieb Schneider, Nürnberg 1780 .
- Illustris Viri Domini Christophori Iacobi Trewii Medicinae Doctoris (= Commentatio in Beniamini Magistri Iudaeorum Itinerarium. Band 7). Johannes Adam Hessel, Altdorf 1780
- Giebt uns die Bibel Hofnung zu einer künftigen allgemeinen Judenbekehrung? Lochner-Grattenauer, Nürnberg 1781
- Institutio Theologi Christiani in capitibus Religionis theoreticis nostris Temporibus accommodata. 2., verb. Auflage. 1. Band. Georg Peter Monath, Nürnberg / Altdorf 1782 (lateinisch;); 2., verb. Auflage. 2. Band. Georg Peter Monath, Nürnberg / Altdorf 1783 | ; 4., verb. Auflage. Band 2. Georg Peter Monath, Nürnberg / Altdorf 1787 Buch | ; 6., verb. und verm. Auflage. Band 1. G. P. Monath, J. F. Kußler, Nürnberg / Altdorf 1797 ; 6., verb. und verm. Auflage. Band 2. Hrsg.: Christ. Godofr. Junge
- Salomons Prediger und hohes Lied. Neu übersetzt mit kurzen erläuternden Anmerkungen. Jena 1784
- Erläuterung des Vater Unsers für gemeine Christen. 2., vermehrte Auflage. Schneider, Nürnberg 1788
- Christlicher Religionsunterricht nach den Bedürfnissen unserer Zeit.
- 2. Auflage. 1. Theil. G. P. Monath und J. F. Kußler, Nürnberg / Altdorf 1790
- 2. Theil. G. P. Monath, Nürnberg / Altdorf 1786 ; [3. Auflage.] 2. Theil. Frankfurt / Leipzig 1791** 4. Theil. Georg Peter Monath, Nürnberg Altdorf 1789 .
- Opuscula Theologica. Christ. Heinr. Cuno’s Erben, Jena 1789
- Kurzer Entwurf der christlichen Sittenlehre. Zum Gebrauch für Vorlesungen. Christ. Heinr. Cuno’s Erben, Jena 1789
- Leben und Verdienste Johann Sigmund Mörls, vordersten Predigers, Professors und Bibliothekars in Nürnberg. Monath & Kußler, Nürnberg-Altdorf 1793 .
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ G.Frank 1877
- ^ הערך "יוהאן כריטוף וילהלם לודוויג דדרליין" Britannica 1911 כרך 8 עמ' 369
- ^ Richard Clifford, David Noel Freedman art.Isaiah, Book of:
Second Isaiah in The Anchor Bible Dictionary vol.3 Doubleday 1992
עמ' 473 isbn 0385193610
- ^ M.Mulzer 2009
- ^ G.Frank
|
|
