יובל לוי
מדינה |
ישראל |
---|
השתייכות |
צבא הגנה לישראל |
---|
דרגה |
סגן-אלוף |
---|
תפקידים בשירות |
---|
- טייס מסוקי קרב
- מפקד היחידה לרפואה אווירית (ירפ"א), תל השומר
|
תפקידים אזרחיים |
---|
- סגן מנהל בית חולים וולפסון, חולון (2018-2015)
- מנהל האגף האמבולטורי בבית החולים שיבא (מ-ינואר 2020)
- סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא (מ-2018)
|
|
יובל לוי הוא רופא ילדים, בעל התמחות-על במנהל רפואי, משמש כיום כראש חטיבת (רשת) המרכזים הרפואיים הממשלתיים החל מנובמבר 2024). לפני תפקיד זה שימש כסמנכ"ל רפואה של המרכז הרפואי המשולב שיבא (תל השומר) (החל ממרץ 2022) וסגן מנהל בית החולים הכללי בשיבא (משנת 2018).[1]
לוי שירת שנים רבות בחיל האוויר כטייס מסוקי קרב ובחיל הרפואה כרופא צבאי. לאחר שירות בצה"ל בן 29 שנים השתחרר מצה"ל בשנת 2015 בדרגת סא"ל. תפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד ירפ"א (היחידה לרפואה אווירית) בחיל האוויר.[2]
ביוגרפיה
ביו השנים 1993–1999 למד לוי רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב. הוענק ללוי תואר (MD) בשנת 1999.
בין השנים 2003–2005 התמחה לוי ברפואת ילדים במרכז הרפואי וולפסון.
בין השנים 2008–2009 התמחה בנאונטולוגיה, במרכז רפואי וולפסון.
בשנת 2009, סיים לוי תואר שני בניהול מערכות בריאות (MsHA), באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בשנת 2010 ניהל את היחידה לנאונטולוגיה (רפואת פגים), בית חולים שדה, האיטי במערב האי היספניולה שבאיי הודו המערבית.
בין השנים 2010–2013 היה לוי מפקד היחידה לרפואה אווירית (ירפ"א).
בין השנים 2015–2018 כיהן לוי כסגן מנהל בית חולים וולפסון, חולון. בנוסף שירת כנציב פניות הציבור וכממונה לשעת חירום.[3]
משנת 2018 לוי מכהן כסגן מנהל בית החולים הכללי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר.[4]
אקדמיה
בין השנים 2011–2012 כיהן כיו"ר הוועדה המארגנת לכנס הבינלאומי לרפואה תעופתית ורפואת חלל.
בשנת 2013 היה לוי מרכז הקורס לרפואה תעופתית, באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2017 כיהן לוי כחבר הוועדה המארגנת לפאנל ברפואת ילדים במסגרת הקונגרס העולמי לרפואת חירום ואסונות, טורונטו, קנדה.
משנת 2019 לוי מרכז קורס מבוא לניהול מערכות בריאות, בית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטת תל אביב.
ממחקריו
פרסים
הוענק ללוי פרס הצטיינות מטעם האיגוד לרפואת ילדים בישראל למאמר והרצאה בנושא :Screening Criteria for Diagnosis of Infantile Feeding Disorders as a Cause of Poor Feeding or Food Refusal.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים