יואנס מלאלס

יואנס (יוחנן) מָלַאלָס
Ἰωάννης Μαλάλας
העמוד הראשון בספר 18 של "כרונוגרפיה", כתב יד מן המאה ה-11.
העמוד הראשון בספר 18 של "כרונוגרפיה", כתב יד מן המאה ה-11.
לידה 491
ככל הנראה אנטיוכיה, האימפריה הביזנטית
פטירה 578 (בגיל 87 בערך)
ככל הנראה קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות כרונוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוֹאנִס (יוחנן) מָלַאלָס (ביוונית ביזנטית: Ἰωάννης Μαλάλας; תעתיק: Iōánnēs Malálas;‏ 491―578 לערך[1][2]) היה היסטוריון בן האימפריה הרומית המזרחית ממוצא סורי, שחי במאה השישית. מחבר הכרוניקה "כרונוגרפיה" ביוונית בת 18 ספרים, המתארת את תולדות העולם מאז בריאתו ועד שנת 565 לספירה. לכרוניקה שלו הייתה השפעה רבה על ההיסטוריוגרפיה הביזנטית, הסלאבית והמזרחית.[1]

חייו

מעט ידוע על תולדות חייו של מלאלס. כינויו, מָלַאלָס, הוא כנראה גרסה יוונית למילה סורית תיכונה ܡܠܠܐ (תעתיק: מַַלַּלַא) שפירושה "דובר רהוט" או "איש יודע דבר",[3] ואומנם מלאלס מכונה בידי ההיסטוריון בן דורו אוואגריוס סכולסטיקוס (אנ') "יוחנן הנואם".[4] הדבר מעיד על זהותו האתנית הארמית-סורית, כמו גם על ההשכלה הקלאסית שרכש. מפרטי המידע המשובצים בכרוניקה שכתב ניתן ללמוד כי מלאלס נולד וגדל ככל הנראה בסביבות העיר אנטיוכיה, בסוריה של ימינו, וכי במהלך חייו ביקר בין היתר בסלוניקי שביוון[5] ובאזור הבניאס בצפון ארץ ישראל.[6] יש להניח כי בשלב מסוים של חייו הבוגרים התמנה מלאלס לתפקיד פקידותי במערך האדמיניסטרציה האימפריאלי בעיר אנטיוכיה.[7] עוד נראה כי בשנות השלושים של המאה ה-6, לאחר שהשלים מלאלס את המהדורה הראשונה של הכרוניקה שלו, הוא עקר לבירת האימפריה קונסטנטינופול, וכעבור שלושה עשורים אולי חיבר בעיר גרסה נוספת מורחבת של הכרוניקה שלו סביב שנת 565.[8] קיימת עמדה מחקרית הגורסת כי מלאלס האמין בנצרות בגרסתה המונופיזיטית, אולם מקובל יותר להניח שהוא היה נאמן לזרם הנוצרי הדומיננטי באימפריה הרומית המזרחית - הנצרות האורתודוקסית כפי שאומצה בוועידת כלקדון.[9]

הכרוניקה

הכרוניקה של מלאלס נקראת "כרונוגרפיה" (Χρονογραφία). חיבור זה נחשב ליצירה הראשונה בסוג הספרות הנקרא "כרוניקה ביזנטית".[10] 18 ספרי הכרוניקה מתארים את האירועים בתולדות העולם מן הבריאה ועד לשנת 565. כפי שמעיד מלאלס בהקדמה לחיבור:

בהמשך לגרסאות מקוצרות של חומרים... שכתבו שורה ארוכה של כרוניקאים, היסטוריונים ומשוררים רבי תושייה, ראיתי לנכון להביא תיאור מקוצר ומהימן ככל האפשר של האירועים שאירעו בתקופת שלטונם של הקיסרים השונים עד ימיי אני, כלומר - מימיו של אדם הראשון ועד לקיסר זנון והקיסרים ששלטו אחריו.

— יוחנן מלאלס, כרוניקה, הקדמת המחבר

במילים אחרות, ספרים 1–14 של הכרוניקה, העוסקים בתקופות שעד לעלייתו לשלטון של הקיסר זנון, אינם מבוססים על עדות ראייה ישירה של מלאלס אלא על שורת מקורות עזר, הכוללים בין היתר, לדבריו, את כתבי הקודש היהודיים ואת עבודותיהם של מחברים כגון אוסביוס מקיסריה, פאוסאניאס, דיודורוס סיקולוס, אפריקנוס ואחרים.[11] מקובל להניח שהמהדורה המקורית של הכרוניקה הגיעה בתיאור הכרונולוגי שלה רק עד לשנת 532, ושם הסתיימה.[12] 17 הספרים הראשונים והחלק הראשון של הספר ה-18 מתמקדים בעיר אנטיוכיה.[1] לפי הדעה המקובלת, העניין המיוחד שמקדישה הכרוניקה לקורות העיר אנטיוכיה רומז שהיא כאמור נכתבה בעיר. אשר להמשך הכרוניקה המגיע עד לשנת 565, קרוב לוודאי שהוא נכתב בקונסטנטינופול, שכן מוקד העניין שלו הוא בירת האימפריה, אולם לא ברור אם מחברו היה מלאלס, שכאמור עבר לעיר בערך באותו הזמן, ושמא את התוספת - שמתארת את רוב תקופת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, ומקיפה כמעט מחצית מן הספר ה-18 והארוך ביותר בכרוניקה - הוסיף מחבר אלמוני תושב קונסטנטינופול.[12]

בניגוד להיסטוריונים רומים מזרחים אחרים, שהבולט ביניהם הוא פרוקופיוס מקיסריה, הכרוניקה כתובה בסגנון תמציתי וענייני ולא בסגנון הפרוזה העשיר ועמוס האמצעים הרטוריים שמקורו במסורת ההיסטוריוגרפיה היוונית הקלאסית מבית מדרשם של תוקידידס והרודוטוס. במובן זה ניתן לראות את מלאלס כממשיך דרכם של היסטוריונים מוקדמים של הכנסייה הנוצרית, ויש הקושרים בין סגנונו של מלאלס לבין חיבורו המשפיע של אוסביוס, "תולדות הכנסייה".[13] עם זאת, בניגוד לסגנון ההיסטוריוגרפי של כתיבת "ההיסטוריה הקדושה", היינו ההיסטוריה של הכנסייה הנוצרית, ואף על פי שמן העמדות דתיות שמלאלס מביע מצטיירת דמותו של נוצרי אדוק, בכרוניקה שלו מוקדש מקום שולי יחסית למאורעות בעלי חשיבות דתית כגון מינויי בישופים או מחלוקות תאולוגיות.[14] את מקומם תופסים אירועים "חילוניים" יותר - תהפוכות פוליטיות וגאו-פוליטיות, אסונות טבע, מפעלי בנייה, עלייתם לשלטון של קיסרים, מרידות, כיבושים וכיוצא בזה.[8]

מקורותיו של יואנס מלאלס לא ידועים בוודאות. ייתכן שכללו מסמכים רשמיים וכרוניקות מקומיות של אנטיוכיה, וכן יצירות היסטוריות וכרוניקות כלליות. על פי הפרגמנטים שנשתמרו, הוא אינו נוקט ביקורת כלפי מקורותיו, אך הודות לכך הוא משמר ידיעות שאינן ידועות משום מקום אחר.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 ישראל שצמן, תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 8, עמ' 111.
  2. ^ תאריכים חלופיים: סביב 490 – סביב 570, לפי: Elizabeth Jeffreys, Michael Jeffreys, Roger Scott et al. 1986, The Chronicle of John Malalas: A Translation, Byzantina Australiensia 4 (Melbourne: Australian Association for Byzantine Studies). p xxxi-xxxii
  3. ^ Jeffreys et al. The Chronicle of John Malalas: A Translation. p xxxi-ii.
  4. ^ Brian Croke, "Malalas, the man and his work". in Elizabeth Jeffreys, Brian Croke, and Roger Scott (eds.), Studies in John Malalas (Leiden: Brill, 1990), p. 3.
  5. ^ יוחנן מלאלס, כרוניקה, 7, 12.
  6. ^ יוחנן מלאלס, כרוניקה, 10, 12
  7. ^ Croke, "Malalas, the man and his work", p. 10.
  8. ^ 1 2 Croke, "Malalas, the man and his work", p. 22.
  9. ^ Croke, "Malalas, the man and his work", p. 15.
  10. ^ רבקה פישמן-דוקר, "מרד בר-כוכבא במקורות נוצריים", בתוך: אהרן אופנהיימר, אוריאל רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 241.
  11. ^ מלאלס, כרוניקה, הקדמת המחבר.
  12. ^ 1 2 Jeffreys et al. The Chronicle of John Malalas: A Translation. p xxxii.
  13. ^ Roger Scott, Byzantine Chronicles and the Sixth Century (London: Routledge, 2012). pp. 41-43.
  14. ^ J.H.W.G. Liebeschuetz, "Malalas on Antioch", Topoi 5 (2004). pp. 150-151.