רבי יואל חסיד מאמצ'יסלוב (נודע בכינויו מהרי"ח; נפטר ה'תקס"א או ה'תקס"ב, 1801 או 1802) היה רב מפורסם, מתלמידי הגר"א, ומחבר חדושי מהרי"ח על שישה סדרי משנה.

על פרישותו וסיגופיו כותב בנו, רבי שמריהו, בהקדמתו לחדושי מהרי"ח:

קרוב לכ"ט שנה הניח חיי שעה, ועסק בחיי עולם, ופרק מעליו עול דרך ארץ, וקבל עליו עול מלכות שמים, לעסוק בג' עמודי עולם, תורה ועבודה וגמ"ח, ובאלו יגע וטרח ונדד שינתו מעיניו ותנומה מעפעפיו, וגם ישב בתענית וסיגף עצמו שישה שנים בתחילת ישיבתו והתבודדו מהבלי העולם הזה, עד אשר הגיע העת אל הילקח ארון האלוהים, ואראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש^[1]...

חיבורו, "חדושי מהרי"ח" על שישה סדרי משנה, עוסק בעיקר ליישב את השגותיו של בעל תוספת יום טוב על הרב עובדיה מברטנורה.^[2]

בחלק מדפוסי המשניות נדפס חדושי מהרי"ח על סדר זרעים וסדר טהרות בלבד, אבל בדפוס דוברובנה ובדפוס וילנה נדפס על כל שישה סדרי משנה.