נולד בשנת ה'תקמ"ט לר' חיים נסים יעקב ארדיט, שעסק במסחר בינלאומי. ישב ולמד כל חייו, ואביו פרנס את לימודו. בחיבוריו מרבה לדון בדבריהם של חכמי דורו כגון הרב חיים בנימין פונטרימולי, מחבר ספר פתח הדביר, וזאת אף שהרב פונטרימולי וכן הרב אברהם פלאג'י היו מרצים לפניו מדבריהם ושואלים להסכמתו[1]. נדד בכפרים ובערים הסמוכים לאזמיר כגון בורון אבאד בשנת ה'תר"ב[2].
נספד על ידי הרב יעקב יפה, שכתב עליו: ”איש שהכל בו מקרא משנה תלמוד תוספתות ואגדות משנתו קב ונקי סלת נקיה מעיין גדול קולע אל השערה מתנהג בחסידות שלם בכל מידות טובות שמנו חכמים וויי לן דחסר עינן אורן של חכמים ושל סופרים כל העם עונין אחריו מקודש מקודש”[3] הרב אברהם פלאג'י, הספיד אותו וכינהו: ”מורינו הרב המופלא סבא דמשפטים גאון עוזינו בוצינא דנהורא שהיה יסוד גדול מגן וצנה לדור על בל צרה שהיה לנו... רב גדול מומחה ופקיע בזה היה פאר לשם ולתפארת ולתהלה רב מלא וגדוש בתורה”[4]. נודע כעניו גדול[5].
הרב יהושע גרס כי עיקר מצוות זכירתעמלק היא לברר "איזה עוון בא להלחם בנו ולתקנו, כדי שנוכל לעקרו מן העולם"[6].
נפטר בה' בסיוןה'תרל"ו בגיל 87. לרב יהושע היו ארבעה בנים הידועים לנו בנו; הבכור, הרב רפאל יעקב, ובנו הרב משה שנפטרו עוד בחייו, הרב יצחק, וכן הרב יהודה (יאודה)[7] נכדו היה הרב שלום (בכור) ארדיט והשתדל בהוצאת ספריו.
חיבוריו
ספר חינא וחיסדא 3 חלקים - שיטה עמוקה ורחבה על מסכת כתובות, ככל הנראה הפירוש הארוך ביותר שנכתב על מסכת זו; חלק א' (אזמיר תרכ"ד) על פרק ראשון. בסוף הספר דינים לחתן, תשובה בנושא חזקת ש״ץ בבית כנסת עתיק באיזמיר וכן קונטרס שערי חן וחסד, ובו הפניות למסקנות הלכתיות על סדר ד' טורים שנתבררו בספר. חלק ב' (אזמיר תרכ"ח) המשך הפירוש עד דף מ״א עם השמטות לחלק הקודם ועוד דינים השייכים לחתן. חלק ג' (אזמיר תרל"ז) המשך הפירוש מדף מ״א עד סוף המסכת והשמטות, נדפס לאחר מותו.
