יהושע עציון (1935 - 30 בינואר 2006) היה מוזיקאי וחוקר מקרא ישראלי.
ביוגרפיה
עציון, שבמקצועו היה מוזיקאי, וכנר בתזמורת רשות השידור, הקדיש את מפעל חייו האינטלקטואלי לתיארוך אלטרנטיבי של שכבות הממצאים בחפירות ארכאולוגיות, באופן שהולם את אירועי התנ"ך על פי הטקסט הכתוב. לטענתו, תיארוך השכבות המקובל בארכאולוגיה של ארץ ישראל גורם לטעות של מאות שנים, ובשל כך רבים הממצאים הקשורים בתנ"ך שאינם מזוהים ככאלו על ידי הארכאולוגים, בשל תיארוך שגוי של השכבות. לו היו מחפשים בשכבות הקרקע הנכונות, או מתארכים את השכבות באופן שונה, לא הייתה, לטענתו, כל סתירה בין הממצאים הארכאולוגיים לבין לשון המקרא. עציון הושפע רבות מרעיונותיו של עמנואל וליקובסקי. התיארוך אליו הגיע עציון מקביל במידה רבה לתיארוך האלטרנטיבי שהציע וליקובסקי, אף כי עציון אינו מקבל בהכרח את רעיונותיו האפוקליפטיים של וליקובסקי.
ההבדל העקרוני בין שיטת עציון לבין השיטה המקובלת במחקר היא, שהארכאולוגים המסורתיים מבססים את שיטת תיארוך השכבות ברחבי המזרח הקדום על פי הכרונולוגיה המצרית. לעומתם, עציון טוען כי יש לבסס כל מערכת כרונולוגית באופן עצמאי, ורק לאחר מכן, לנסות להתאים אותה למערכות הכרונולוגיות החופפות לה. עציון מציע מערכת כרונולוגית של הארכאולוגיה הארצישראלית המבוסס על ממצאים ומקורות תנ"כיים, ומתאים אותה למערכות החופפות באמצעות תיקונים שונים שהציע וליקובסקי. עציון אינו מקבל את התנ"ך כספר מן השמיים, אלא כמסמך המבטא אמת היסטורית-גאוגרפית. הארכאולוגים מתייחסים לתנ"ך ככלי עזר מחקרי, לכל היותר, ואילו עציון מתבסס עליו ככלי עבודה ראשון במעלה.
עציון נעזר רבות בארכאולוג אברהם נגב, שאף כתב הקדמה לספרו "התנ"ך האבוד". בין השאר מעיד נגב על עבודתו של עציון: "שלא כתמונה המתקבלת מעבודתם של הארכאולוגים המסורתיים, שבה, לכאורה, יש ניגוד בין הממצא והמקרא (החומות שנפלו לפני יהושע בן נון ביריחו וכיבוש העי, הן מן הדוגמאות הבולטות ביותר לעניין זה), מציג עציון תמונה שלמה, שאין בה חריגים".
מספריו
קישורים חיצוניים
