יבגני לאונוב

יבגני לאונוב
Евгений Павлович Леонов
בול דואר לכבודו של יבגני לאונוב
בול דואר לכבודו של יבגני לאונוב
לידה 2 בספטמבר 1926
מוסקבה, ברית המועצות
פטירה 29 בינואר 1994 (בגיל 67)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1947–1994 (כ־47 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Andrey Leonov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יבגני פבלוביץ' לאונוב (2 בספטמבר 1926 - 29 בינואר 1994) היה שחקן קולנוע ותיאטרון סובייטי, אחד מבכירי הקולנוע הסובייטי והרוסי של כל הזמנים. בשנת 2001 יצא בול דואר לכבודו. בשנת 1978 הוענק לו תואר האמן העממי של ברית המועצות.

ביוגרפיה

יבגני לאונוב נולד במוסקבה, ברית המועצות. במהלך ילדותו חלם להיות טייס קרב, חלום נפוץ בקרב ילדים סובייטים במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך תקיפת הנאצים את ברית המועצות, עבדו לאונוב וכל משפחתו במפעל לייצור נשק. בתום המלחמה החל ללמוד בבית הספר של התיאטרון האמנותי של מוסקבה.

קריירה

לאחר שסיים את לימודיו פנה לתעשיית הקולנוע. בשנת 1949 השתתף בפעם הראשונה בסרט, בתפקיד ניצב. עם הזמן, התחבר עם הבמאי גיאורגי דאנליה והפך לחברו הטוב ביותר. לאונוב השתתף ברוב סרטיו של דאנליה. הוא השתתף בעשרות סרטים נוספים בתפקידי משנה ורק בשנת 1957 קיבל תפקיד חשוב ורק בשנת 1965 קיבל תפקיד מרכזי בסרט "שלושים ושלוש". בין סרטיו הידועים ביותר ניתן למנות את: "ג'נטלמנים של מזל" ו"תחנת בלורוסקי", שניהם צולמו בשנת 1971.

בשנת 1980 לאונוב קיבל את פרס 'השחקן המצטיין' על תפקידו בסרט "מרתון של סתיו" בפסטיבל הסרטים של ונציה.

לאונוב נחשב לאחד השחקנים הדגולים של הקולנוע הסובייטי וזמן רב החזיק בתואר "השחקן האהוד ואהוב בברית המועצות".[דרוש מקור]

בשנת 1991, במהלך טיול בגרמניה, קיבל התקף לב היה שרוי בתרדמת למשך 10 ימים. לאחר ניתוח מסובך ניצלו חייו והוא אף חזר להופיע בתיאטרון.

לאונוב מת ב-29 בינואר 1994, בדרכו להופעה בתיאטרון לנקום. לאחר שהודיעו לקהל הצופים על מותו, כל הקהל קם באופן ספונטני והלך להדליק נרות זיכרון בכנסייה ממול. בטקס הזיכרון שנערך לו השתתפו כחצי מיליון אנשים שבאו לחלוק כבוד לשחקן בקור מקפיא. לאונוב נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה.

לאונוב השתתף בסך הכל בכ-70 סרטי קולנוע, תרם את קולו ל-12 סרטי הנפשה, ביניהם פו הדב (Винни-Пух) בעיבוד הסובייטי (אנ'), והשתתף בעשרות הצגות תיאטרון במהלך 54 שנות הקריירה שלו.

סרטים בהם השתתף

להלן רשימת הסרטים המפורסמים ביותר של לאונוב:

הנצחה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יבגני לאונוב בוויקישיתוף