יאנוש דויטש נולד במשפחה יהודית כבנם של של מור (מנשה) דנש (דויטש) (1877–1940), פקיד בנק, ושל מרגיט קובאץ' (קירשבאום) (1887–1976).[2] הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון פאשורי בבודפשט והמשיך את לימודיו באוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל את התואר דוקטור לרפואה (MD) ב-1937. (לפי מקור באותה שנה המיר את דתו לקתולית, אך אין תיעוד על כך). הוא החל את הקריירה שלו כפתולוג בבית החולים סנט אישטוואן (Szent István) תחת פרופסור אדן זלקה ( Ödön Zalka). לאחר מכן התמחה בכירורגיה כתלמידם של ינה פויה (במקור פולק) ואנדרה משטר (במקור קאופמן). את העניין שלו בכירורגיית ילדים הוא חייב לרופא הילדים יוז'ף לוקאץ'. בתחילת מלחמת העולם השנייה עבד כרופא בבאנפיהוניאד ולאחר מכן בצ'אקטורניה. במקום אחרון זה הצטרף לתנועת ההתנגדות בדרום הונגריה נגד הגרמנים, אך עד מהרה נעצר ונידון לחמש שנות מאסר. הוא החל את עונשו בבית הסוהר ליד העיר שופרון, משם הועבר לאוסטריה ולבסוף לגרמניה. בשנת 1945 חזר הביתה ושוב לבית החולים סנט אישטוואן. הוא נקלט במחלקה הכירורגית. לאחר מכן עבד בבית החולים בייצ'י ז'ילינסקי, במשך זמן מה כממלא מקום ראש המחלקה.
בין השנים 1950–1956 שב ועסק בכירורגיה כללית בצבא, תחילה בבית החולים הצבאי המרכזי, ולאחר מכן בבית החולים המרכזי לקצינים כרופא ראשי וכמנהל המחלקה הכירורגית. בינתיים בילה שנה בבית החולים הצבאי ההונגרי שפעל בקוריאה (הצפונית). בשנת 1957, כקולונל רפואי של צבא העם, הוא פרש לגמלאות וקיבל על עצמו את ניהול המחלקה לכירורגיית ילדים של בית החולים אישטוואן בבודפשט. בסוף 1965, יחד עם המחלקה שלו, הועבר לבית החולים אישטוואן אפתי, שהיה מאורגן כבית חולים לילדים בלבד. הוא היה אחד מהרופאים הראשיים המייסדים הראשונים. מכאן ואילך היה הרופא הראשי של המחלקה הכירורגית א' של בית החולים לילדים עד לפרישתו. הוא קיבל תואר פרופסור באוניברסיטה, חברות במספר ועדות מקצועיות ובחינות והיה הממונה על ניתוחי ילדים בעיר הבירה במשך שנים רבות. הוא היה חבר מייסד ולאחר מכן נשיא האגודה ההונגרית למנתחי ילדים. דנש היה העורך של ספר ההתמחות "כירורגיית ילדים". דנש נחשב לאחד החלוצים המוכרים הבינלאומיים של האבחון המוקדם והטיפול הכירורגי של דלקת מעי נמקית של תינוקות שזה עתה נולדו.
כתביו ומחקריו
Rosszindulatú daganatok a csecsemő- és gyermekkorban (Orvosok Lapja, 1947, 35.)
Gyomor és emlőrákos betegek műtét utáni élettartamának vizsgálata a szövettani malignitási index szempontjából (Orvosi Hetilap, 1949, 5.)
A megacolon congenitum korszerű gyógyítása (Lovász Lászlóval, Orvosi Hetilap, 1959, 7.)
Meningo- és myelomeningocele (Thür Antallal, Szárnyasi Margittal, Orvosi Hetilap, 1961, 1.)
Sikeresen operált congenitális oesophagus atresia kettős oesophagotracheális sipollyal (Thür Antallal, Wittek Lászlóval, Orvosi Hetilap, 1961, 36.)
A megacolon végbéltágítással való kezelése (Dömötör Lászlóval, Gyermekgyógyászat, 1963, 10.)
Rosszindulatú daganatok a gyermekkorban (Gyermekgyógyászat, 1963, 39.)
Újabb haladás a tápcsatorna fejlődési rendellenességeinek sebészeti kezelésében (Orvosi Hetilap, 1964, 33.)
Fissura vesicpintestinalis (Léb Józseffel, Dömötör Lászlóval, Orvosi Hetilap, 1964, 35.)
Hirschsprung-betegség gyógyítása Duhamel-Grob-műtét segítségével (Orvosi Hetilap, 1967, 27.)
Invaginatio-műtétet követő súlyos azotaemia süketséggel gyógyult esete (Lukács V. Ferenccel, Palotás Gáborral, Gyermekgyógyászat, 1968, 1.)
A postnatalis védelem sebészi szempontjai (Léb Józseffel, Gyermekgyógyászat, 1969, 2.)
Gondozási problémák a gyermeksebészetben (Gyermekgyógyászat, 1970)
Radicalisan nem operálható rosszindulatú daganatok a gyermekkorban (Gorácz Gyulával, Schläffer Erzsébettel és Léb Józseffel, Gyermekgyógyászat, 1970, 2.)
Myelodysplasiás hydrocephalusok sebészi kezelése (Lukács V. Ferenccel, Thür Antallal és Léb Józseffel, Gyermekgyógyászat, 1970, 1.)
Tapasztalataink 100 myelo-és meningoceles csecsemő és következményes hydrocephalusuk sebészi kezelésével (Lukács V. Ferenccel, Thür Antallal és Léb Józseffel, Orvosi Hetilap, 1970, 12.)
Adatok az újszülöttkori veleszületett epeút-atresiák morphologiájához és klinikumához (Lukács V. Ferenccel, Balázs Mártával, Gyermekgyógyászat, 1971, 1.)
Lobaris emphysemát utánzó vele született polycystás tüdő (Lukács V. Ferenccel, Léb Józseffel és Cholnoky Péterrel, Orvosi Hetilap, 1972, 38.)
Veleszületett rendellenességek (Czeizel Endrével, Szabó Lajossal, Budapest, 1973)
Műtéttel sikeresen gyógyított "blue rubber-bleb" naevus-syndróma (viscerocutan haemangiomatosis) (Czinner Antallal, Léb Józseffel, Orvosi Hetilap, 1976, 31.)
Újszülöttkorban diagnosztizált és operált két ritka, duodenum-elzáródással járó fejlődési rendellenesség (Jámbori Máriával, Gyermekgyógyászat, 1977, 1.)
Nyított gerincsérves gyermekek vizelet-visszatartási zavarának elektrostimulatiós kezelése (Léb Józseffel, Orvosi Hetilap, 1977, 29.)
Haemangio-endothelioma multinodulare congenitum infantum (Balázs Mártával, Lukács V. Ferenccel, Léb Józseffel és Bíró Eszterrel, Orvosi Hetilap, 1977, 37.)
Jóindulatú hasüregi óriásdaganatok a csecsemő- és gyermekkorban (Léb Józseffel, Bognár Mártával, Orvosi Hetilap, 1977, 42.)
Oesophagus atresiával operált betegek különleges szövődménye: reflex-bradycardia (Bognár Mártával, Jámbori Máriával és Lukács V. Ferenccel, 1978, 1.)
