זמן לא רב לאחר מכן התחתן עם סוזנה ואן מוקנבורץ', שהייתה נכדתו של אביו החורג של פיטר פול רובנס, יאן דה לנדמטר, ובן דודה של אמו.[5] לזוג היו שני בנים, קורנליוס וילם, ובת אחת, סוזנה. אשתו נפטרה בשנת 1595 לאחר לידת בתם. מותה קרה בתקופה כלכלית קשה של ורהאכט, כאשר הוא מונה לדיאקון של הגילדה.
שנה לאחר מות אשתו הראשונה התחתן עם אסתר פמפי, שאחותה מריה התחתנה עם הצייר סבסטיאן פרנקס. לזוג נולד עוד בן ובת. אשתו השנייה נפטרה בשנת 1612. ורהאכט סבל עוד יותר עם מותם של ילדיו הראשונים: הבן הבכור קורנליוס בשנת 1614 ושל בתו סוזנה בשנת 1623.[3]
ורהאכט היה חבר במועדון ויכוחים ונאומים - לשכת הרטוריקה המקומית, שהייתה קשורה לגילדת סנט לוק באנטוורפן, עבורה כתב קומדיה בשנת 1620.[4]
טוביאס ורהאכט, נופים אלפיניים
הוא היה המורה הראשון של רובנס, שלמד איתו בסביבות 1592 במשך כשנתיים אך עזב מכיוון שהעניין שלו היה ציור היסטוריה ולא נוף. היו לו תלמידים רבים, ביניהם גם בנו וילם ואן הכט.
טוביאס ורהאכט התמחה בציורי נופים והפיק כמה גרסאות של ״מגדל בבל״. נופיו עקבו אחר הסגנון המסורתי של נופי עולם, אשר פותח במחצית הראשונה של המאה ה-16 על ידי יואכים פטיניר והגיע לשיאו עם פיטר ברויגל האב. הנופים מתארים הרים דמיוניים המאופיינים בפסגות סלעיות הנראות מנקודת מבט גבוהה וכוללות בדרך כלל סצנה דתית או מיתולוגית. נופים אלה כוללים לרוב כפרים ודמויות המתגמדות בסביבתן ומופיעות בדייקנות רבה.[7]
טוביאס ורהאכט, נוף עם אדוניס וונוס,1600
עבודותיו דומות בסגנונן ל-12 הדפסים גדולים שפרסם המדפיס הירונימוס קוק לאחר עיצובם על ידי פיטר ברויגל האב, המכונים על ידי היסטוריוני האמנות כנופים הגדולים. העבודות המוקדמות ביותר של ורהאכט שומרות על סגנון ברור: תצורות הסלע התלולות והביזאריות והאווירה המוזרה כפי שצייר יואכים פטיניר, שנפטר עשרות שנים קודם, לפני שורהאכט החל ליצור את עבודותיו. ורהאכט מציין ביצירות אלה את המשכיות ההתפתחות של ציור הנוף במחצית השנייה של המאה השש עשרה. בשנות ה-1620 וה-1630 הוא צייר נופים פנורמיים באופק גבוה תוך שימוש בסכמה המסורתית עם שלושה צבעים. לפיכך הוא עדיין עבד במסורת הנוף הפנטסטית בתקופה שבה יאן ברויגל האב צייר נופי כפר מזדמנים, ותלמידו לשעבר רובנס מימש זאת בציור של כמה נופים יפים.[8] נופיו של ורהאכט לא התעלמו לחלוטין מיצירתם של ג'וס דה מומפר וג'יליס ואן קונינקסלו, שהתפתחו לעבר גישה ריאליסטית יותר והוא אימץ כמה ממרכיבי הגישה החדשה שלהם.[4]
טוביאס ורהאכט, נהר הררי וטיילים, תחילת המאה ה-17
הוא שיתף פעולה עם ציירים מקומיים אחרים כמו יאן ברויגל האב, פרנס פרנקן הצעיר, סבסטיאן פרנקס וג'יליס קוינט שצייר את הדמויות בציוריו. חלק מהנופים של ורהאכט הפכו להדפסים.[4]
