טבגו (Tevego או Tebego) הייתה יישוב ומושבת עונשין בפרגוואי שהתקיימה בין 1813 ל-1823. טבגו אוכלסה מחדש ב-1843, אך ננטשה כ-20 שנה מאוחר יותר, במהלך מלחמת הברית המשולשת בשנות ה-60 של המאה ה-19. היישוב היה ידוע גם כאטבגו (Etevego), אסטבגו (Estevegó), וילה דל דיווינו סלוודור (Villa del Divino Salvador) וסן סלוודור (San Salvador).
היסטוריה
טבגו נוסדה בפקודתו של חוסה גספר רודריגס דה פרנסיה ב-1813 כמושבה למולאטים כדי להגן על הגבולות הצפוניים של פרגוואי. המושבה ספגה התקפה מתמדת מצד ילידי גואיקורו (Guaycurú),[1] וחיל המצב של פרגוואי ומשפחותיהם הועברו למושבות סמוכות. מכאן ואילך הוא הפך למושבת עונשין, בעיקר עבור פושעים זעירים ונוודים ממוצא מולאטי[2] שהתנדבו ברצון לעבודות פרך כדי לקצר את עונשם. עם זאת, ככל שההתקפות נעשו תכופות יותר, טבגו פונתה לבסוף על ידי דה פרנסיה, ואסיריה גורשו לבתי הכלא בעיר הסמוכה, קונספסיון (אנ').
הסופר והסוחר הסקוטי ג'ון פאריש רוברטסון (אנ'), שחי בפרגוואי ועבד בשיתוף פעולה הדוק עם דה פרנסיה, מזכיר את טבגו בספרו Francia's Reign of Terror, Being the Continuation of Letters On Paraguay, בו נאמר כי:[3]
[טבגו] הוא מקום, שהאטמוספירה בה היא מסה אחת גדולה של מלריה, והחום חונק, - היכן שיש ביצה ללא הפרעה - שבה נמצאים בשפע חרקים וזוחלים ארסיים, - ושם שבטי האינדיאנים העזים ביותר ועם זאת לא הכי מאופקים שיש גורמים למצב מתמשך בכבישים. אין לראות בקתות אלה שנבנו בענפי העצים, או על ידי כמה עורות ומחלצות; אין להשיג ציוד מלבד אלו של הפורטוגזים, או מהמרדף; ואין להעניק הגנה אלא להגן על ידי משמר מליציה קטנה, ליראת כבוד ועריצות של המתיישבים. רבים יעדיפו את הכליאה בכלא הציבורי על פני גירוש לטבגו.
המקור באנגלית
[Tevego] is a place, of the atmosphere is one great mass of malaria, and the heat suffocating, - where the surrounding country is uninterrupted marsh - where venomous insects and reptiles abound, - and where the fiercest and yet unsubdued tribes of Indians are making continual in-roads. No huts but those constructed in the boughs of trees, or by a few hides and mats, are to be seen; no provisions are to be obtained but those from the Portuguese, or the chase; and no protection is to be afforded but that of a small guard of militia, to awe and tyrannise of the colonists. Many would prefer confinement in the public prison to banishment to Tevego
ב-1843, שלוש שנים לאחר מותו של דה פרנסיה, טבגו אוכלסה מחדש על פי פקודותיו של נשיא פרגוואי, קרלוס אנטוניו לופז (אנ'), והפעם שונה שמו של היישובוילה דל דיווינו סלבדור (Villa del Divino), שקוצר מאוחר יותר לסן סלבדור (San Salvador). במהלך מלחמת הברית המשולשת, היישוב נהרס על ידי הברזילאים, ותושביו נמלטו.
מיקום
אין תיעוד מדויק של מיקומו של טבגו, אך על פי מפה משנת 1860, טבגו הייתה ממוקמת על הגבול עם ארגנטינה, קרוב לגבול עם בוליביה, כ-112 ק"מ (כ-70 מייל) דרום מערבית לסן איגנסיו (אנ').[4]
מקורות ספרותיים
טבגו מוזכרת לעיתים קרובות על ידי דמותו של דה פרנסיה ברומן "I, the Supreme" (אנ') של אוגוסטו רואה באסטוס (אנ'). טבגו מוזכרת גם ברומן El Supremo: A Romance of the Great Dictator of Paraguay של אדוארד לוקאס ווייט.
הערות שוליים
ערך זה הוא
יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה ש
מקשרים אליו. אתם מוזמנים
לתרום לוויקיפדיה ו
לקשר אליו מ
כמה מהערכים שמכילים את המונח "טבגו".
