הרב חנוך חסון (י"ז באייר ה'תרכ"ז, 22 במאי 1867- י"ח באב ה'תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה אב בית דין של עדת הספרדים בחברון.
ביוגרפיה
חסון נולד ב-22 במאי 1867 למרדכי, סוחר אמיד מעסקני כוללות העיר, ולרבקה בחברון. חסון התחנך בישיבות העיר, ובגיל 15 נודע כבקי בש"ס.[1]
במשך כמה שנים לימד חסון בתלמוד תורה של העדה הספרדית. בשנת 1900 יצא בשליחות העדה לאסוף כספים בגולה ובשובו נבחר לחבר בית הדין בחברון והפך ליד ימינו של הרב הראשי חיים חזקיהו מדיני. חסון בין היתר גם ביצע את ההגהה וההדפסה לחלקים מספרו של מדיני, "שדי חמד" ואף כתב את ההקדמה לספר.[2]
לאחר פטירת הרב מדיני ב-1905, מונה חסון לאב בית דין של עדת הספרדים.[2]
בשנת 1920 נבחר לשמש כחבר הסתדרות הספרדים, והפיץ את השקל הציוני.[1]
חסון פעל רבות למען היישוב היהודי בעיר, התמחה בחקר תולדותיה ואסף תעודות קדומות. בעקבות חיבתו לחברון, סירב לעזוב אותה למרות הפצרותיהם של בניו להצטרף אליהם בירושלים, בטענה ש”יציאתי את העיר תמעט את ישובה”.
ב-24 באוגוסט 1929 במהלך פרעות תרפ"ט נרצח חסון יחד עם אשתו.[3]
חיים אישיים
חסון נישא לקלרה, בתו של הרב רחמים יוסף פרנקו, בשנת 1884. לזוג היו חמישה בנים: יעקב, חיים, מרדכי פנחס, יוסף, ורחמים.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
