חן אריאלי היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התרבות. אריאלי היא סגנית ראש העיר הלסבית הראשונה בתל אביב.[1] אריאלי היא פעילה חברתית, אקטיביסטית פמיניסטית אשר פועלת בארגוני זכויות אדם ב-20 השנים האחרונות. כיום, מכנהת כיו"ר איגי - ארגון נוער גאה וכיו"ר ארגון שיטה - מכון למדיניות מקומית. כיהנה כיו"ר אגודת הלהט"ב בשנים 2015–2019 והובילה ב-2018 את מחאת הלהט"ב הגדולה בתולדות המדינה.
באוגוסט 2023, אריאלי הכריזה על כוונתה לרוץ בראש סיעה עצמאית בבחירות המקומיות למועצת עיריית תל אביב-יפו, אך ביום הגשת הרשימות הודיעה על הצטרפות לרשימתו של רון חולדאי כמספר 3, אחרי אסף זמיר.
בבחירות המקומיות בפברואר 2024, נבחרה אריאלי לקדנציה נוספת ומונתה לסגנית ראש העירייה הממונה על התרבות. החל מקיץ 2026 תקבל לידיה גם את תיק הגאווה בעיר.
ביוגרפיה
חן אריאלי נולדה לדן וללאה וגדלה בחיפה, ולה אח ואחות. למדה בתיכון לאומנויות במגמת גרפיקה. בצעירותה התנדבה במרכזי קליטה עם עולים יוצאי אתיופיה, והייתה חניכה בתנועת הצופים ובנוער העובד והלומד. בצה"ל שירתה בפיקוד העורף, בתפקיד מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום. לאחר שירותה הצבאי עבדה בתחום האופנה. בין השנים 2006–2011 כיהנה כסמנכ"לית "רוני ארנון תקשורת ישראל".
בין השנים 2015–2019 ייסדה וכיהנה כמנכ"לית שותפה של מיזם חברתי 'דוגרי' שמטרתו לקדם תודעה רשתית ושיתופי פעולה בחברה האזרחית בישראל. הקמת פלטפורמה דיגיטלית לרישות ופיתוח מתודה לסדנת רישות אותה עברו כ-300 ארגונים חברתיים בישראל.
בשנים 2017–2019 הדריכה נוער בסיכון בבית השנטי בתל אביב.
בין השנים 2017–2018 הייתה מנהלת שותפה ב"לסבית קטלנית", פסטיבל קולנוע לסבי ישראלי פסטיבל הפועל במטרה לקדם קולנוע לסבי ישראלי ולהוות במה וקרש קפיצה לנשים בתחום הקולנוע והטלוויזיה.[3]
אריאלי הייתה שותפה במיזם "ספרות גאה", והובילה מהלך של הצבת מדפי ספרות להט"בית בספריות העירוניות בעיריית תל אביב-יפו.[4]
פעילות פוליטית
בשנת 2012 ניהלה את מטה הבחירות של מרב מיכאלי בפריימריז של מפלגת העבודה ובין השנים 2013–2015 הייתה הדוברת והיועצת הפוליטית שלה בכנסת ה-19.
בשנת 2018 נבחרה כחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם סיעת רוב העיר.
החל מאפריל 2019 היא מכהנת כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מחזיקת תיק הרווחה ובריאות הציבור. אריאלי תופסת את תחום הרווחה ובריאות הציבור כתחום בעל חשיבות עליונה, כזה המאפשר לה השפעה מכרעת על חייהם של התושבים והתושבות. מיום כניסתה לתפקיד, אריאלי לקחה על עצמה את משימת הטיפול באוכלוסיות הסיכון הגבוהות ביותר בעיר, הכוללות את קהילת הפליטים, דיירי רחוב ונשים שורדות זנות. כמו כן, אריאלי מובילה את היוזמה לקידום פרויקט "דיור תחילה" – פרויקט ארוך תווך לדיור קבע עבור דרי רחוב. {דיור תחילה}
במהלך מגפת הקורונה אריאלי שימשה כיו"ר צוות הרווחה, לצד ד"ר סמיר זועבי, כחלק מצוות המומחים לטיפול במגפת הקורונה מטעם הקרן החדשה לישראל.
בשנת 2022 קידמה אריאלי פרויקט להפצת מפות ישראל לכל בתי הספר בעיר הכוללים הצגה של הקו הירוק וגבול הריבונות הישראלית.
בשנת 2023, הקימה אריאלי יחד עם שותפים נוספים את שיטה - מכון למדיניות מקומית, מתוך הרצון וההבנה של חשיבות חיזוק השלטון המקומי כחלק מביסוס והגדלת המחנה הליברלי דמוקרטי. כיום, אריאלי מכהנת כיו"ר מכון שיטה.
לקראת הבחירות המקומיות של 2023, תחילה הודיעה על ריצה עצמאית ובהמשך הודיעה על הצטרפות לרשימתו של רון חולדאי כמספר 3, אחרי אסף זמיר.
פעילות ציבורית
בעת החתימה על הגשת בג"ץ נישואים. בתמונה: עו"ד חגי קלעי, עו"ד אוהד רוזן, חן אריאלי, אימרי קלמן, עודד פריד
אריאלי כיהנה בין השנים 2015–2019 כיושבת ראש אגודת הלהט"ב. בשנים 2015–2016 היא כיהנה כיו"ר משותף של אגודת הלהט"ב, בשותפות עם אמרי קלמן. במאי 2023, נבחרה אריאלי לכהן כיו"ר איגי - ארגון נוער גאה, אריאלי היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.[5]
אריאלי וקלמן הובילו את מאבק הקהילה הגאה בשנת 2016. במטרה לקדם שוויון בפני החוק, איימה לבטל את מצעד הגאווה המתקיים בתל אביב בחודש יוני. בעקבות כך, התקיים בהובלתה משא ומתן עם משרד האוצר להגדלת התקציבים לארגונים הקהילתיים, אשר קיבלו תקצוב שיא של 11 מיליון שקלים.[6]
ביולי 2017, במחאה על אפליה של זוגות חד-מיניים בתהליכי אימוץ הובילה הפגנה מול קריית הממשלה בתל אביב עם עשרות אלפי משתתפים.[דרוש מקור] שנה לאחר מכן, ביולי 2018 הובילה את מחאת השוויון של קהילת הלהט"ב. השביתה התקיימה בפריסה ארצית לצד הפגנות בכל רחבי הארץ בעשרות מוקדי מחאה כנגד אי-שוויון בפני החוק והיעדר קידום של זכויות הורות שוות עבור בני זוג מאותו המין. באירוע השיא של מאבק הלהט"ב התקיימה עצרת מחאה בכיכר רבין בה השתתפו מעל ל-100,000 אנשים.[דרוש מקור]
אריאלי יזמה פרויקט להכשרת חברי קהילת הלהט"ב שהתמודדו בבחירות המקומיות באוקטובר 2018. יזמה וייסדה פורום מנהלי ארגונים גאים והובילה את המאבק הלהט"בי לשוויון זכויות במערכת הבחירות לכנסת ה-21.[7]
מתוך תפיסה אידאולוגית כי המאבק הפמיניסטי מכיל בתוכו את המאבק לשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב, בדצמבר 2018 הייתה אריאלי אחת מיוזמות מחאת הנשים הגדולה ביותר בישראל. הובילה את המאבק בשיתוף פעולה של נשים פלסטיניות ויהודיות, במחאה על רצח נשים ותקיעת תקציב שהובטח לתוכנית חירום לאומית למניעת אלימות כלפי נשים.[8] בעקבות המחאה ייסדה אריאלי ושותפות תנועת שטח כלל ארצית של נשים.
כיום, אריאלי היא יו"ר שותפה בעמותת "אני אישה" - עמותה שמטרתה ליצור קשרים בין ארגונים ועמותות הפועלות בתחום העשייה הפמיניסטי. מאז שנת 2019, אריאלי חברה ב"שותפות" (Alliance) - רשת קשר פעילה המיועדת למנהיגים פולטיים, יהודים וערבים, אשר מתמקדת בשוויון אזרחי.
אריאלי, נבחרה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בזירה האזרחית של היום, ונבחרה כאחת מהפעילות והפעילים החברתיים הבולטים בישראל ברשימת העיתון ידיעות אחרונות בשנים 2017 ו-2018, וברשימת גלובס 2018.[9] באוקטובר 2022 לקחה אריאלי חלק בספיישל הטלוויזיוני "מחווה לדנה אינטרנשיונל", ששודר לרגל ציון 20 שנה לארגון הנוער הגאה (איגי) ולקריירה המוזיקלית של הזמרת-יוצרת הישראליתדנה אינטרנשיונל.[10] הוא ביצע קטע קריינות לשירה של אינטרנשיונל "ניצחתי".[10]
חיים אישיים
אריאלי בזוגיות עם הלית לוי, במאית דוקומנטרית. השתיים מתגוררות ביפו.
