חלום מס' 32B
|
מידע כללי |
---|
צלם |
דגנית ברסט |
---|
תאריך יצירה |
1987 |
---|
טכניקה וחומרים |
הדפסת-צבע |
---|
ממדים בס"מ |
---|
אורך |
128 |
---|
רוחב |
127.5 |
---|
נתונים על היצירה |
---|
מספר יצירה |
B02.0903 |
---|
מיקום |
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים |
---|
"חלום מס' 32" (2000) הוא שמם של שני תצלומים מאת האמנית הישראלית דגנית ברסט.
תיאור
"חלום מס 32A" ו-"חלום מס' 32B" הם שני תצלומי צבע שיצרה דגנית ברסט בין השנים 2000-1996, ושייכים לסדרה של עבודות שנקראה "החלומות". על פי ברסט המניע ליצירת סדרה זו הייתה תגובה לפרידה מבת זוגה באותה עת, פרידה שהולידה משבר רגשי.[1]
העבודה נעשתה בטכניקה של פוטומונטאז', על ידי הקרנת שישה פריימים מתוך תשליל אחד שהיה מצוי בארכיונה של האמנית. ברסט קשרה את תהליך העבודה אל מושג "עיבוי" הפסיכואנליטי של זיגמונד פרויד, שנלקח מתוך מאמרו "על חלומות".[2] כל פריים הודפס בהדפסת צבע ידנית על אותו גיליון נייר צילום, כך שהתקבל דימוי היברידי.
במרכז שני התצלומים נמצא טורסו נשי וסביבו דימויים של ידיים ושל פטמות וחזה נשי. הפרשנות האמנותית מצאה בעבודה הקבלה אל דמויותיהם של תומאס הקדוש מן הברית החדשה, המצביע על גופו של ישו ובוחן את ממשות גופו ועל גופו של ישו עצמו,[3] שפצעי הסטיגמטה עשויים להיות מגולמים בכתמים ובפטמות שנוצרו כתוצאה משילוב הפריימים.
עותק של התצלום "חלום מס 32A" היה באוסף מכון שפילמן לצילום ואילו עותק של העבודה "חלום מס 32B" נמצא החל משנת 2002 באוסף מוזיאון ישראל.
העבודה הוצגה בתערוכה "החלומות" (2001) במוזיאון הרצליה לאמנות, בתערוכות "התגלות: דמותו של ישו בצילום" (2003) ו-"הוצאו מהקשרם: אמנות אברי הגוף" (2013) במוזיאון ישראל ובתערוכה הרטרוספקטיבית "דגנית ברסט: המזימה של הטבע: עבודות 2013-1973" (2013) במוזיאון תל אביב לאמנות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו: נגב, אילת, "פשר החלומות", ידיעות אחרונות, תל אביב, 2 בפברואר 2001, עמ' 33
- ^ ראו: המונטז'רית או טלפון שבור (הודעה לעיתונות), מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, תיק אמנית.
- ^ ראו: דוד, נורית, "הפצע ליד דגנית", בתוך דגנית ברסט: החלומות, מוזיאון הרצליה לאמנות, הרצליה, 2001, עמ' 8