חיל הכיבוש של חבר העמים הבריטי (באנגלית: British Commonwealth Occupation Force, בראשי תיבות: BCOF) היה כוח צבאי מאוסטרליה, בריטניה, הודו וניו זילנד שהשתתף בכיבוש הצבאי של יפן על ידי בעלות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא פעל בשנים 1946–1951 ומנה בשיא כוחו כ-40 אלף איש, שהיו כחמישית מכלל חיילי הכיבוש של בעלות הברית ביפן (היתר הגיעו מארצות הברית).

ראשוני חיילי החיל הגיעו ליפן ב-21 בפברואר 1946. מטהו התמקם בעיר קורה.

על החיל הוטלו שתי משימות עיקריות:

• קיום ממשל צבאי בכמה מהמחוזות המערביים של יפן - שימאנה, ימאגוצ'י, טוטורי, אוקיאמה, הירושימה והאי שיקוקו
• פירוק תעשיות המלחמה של יפן

במהלך תקופת קיומו של החיל היו חיילים אוסטרלים המרכיב הגדול ביותר בו. כוחו המקורי מנה שש חטיבות רגלים. בנוסף אליהן כלל החיל זרוע אווירית - טייסות אחדות של מטוסי ספיטפייר, מוסטנג וקורסייר, וכן כוח ימי, שהגיע מתוך צי האוקיינוס השקט הבריטי.

באופן מסורתי עמד בראש החיל מפקד מאוסטרליה. היו אלו הלוטננט גנרלים הוראס רוברטסון (אנ'), ג'ון נורת'קוט (אנ') וויליאם ברידג'פורד (אנ').

החל בשנת 1947 החל הכוח לצמצם את פעילותו. בסיסיו שימשו כשטח היערכות ליחידות צבאות חבר העמים הבריטי שיצאו להשתתף במלחמת קוריאה. הכוח חדל למעשה לפעול ב-1951, לאחר שהפיקוד על כוחות חבר העמים ביפן הועבר לידי כוחות חבר העמים הבריטי בקוריאה (אנ').

מדיה וקבצים בנושא חיל הכיבוש של חבר העמים הבריטי בוויקישיתוף

• James Wood, ‏The Australian Military Contribution to the Occupation of Japan, 1945–1952, מאתר אנדרטת המלחמה של אוסטרליה, מאורכב באתר Web Archive