בראשית דרכו ברבנות כיהן כרב בשטמנסדורף ובשנות ה-60 של המאה ה-19 התמנה כרבה של ווערבוי. מינויו נתן תנופה מחודשת לישיבת ווערבוי שעמדה אף היא בראשותו. הוא שימש ברבנות ורבוי עד מינויו בשנת ה'תרל"א (1871) לרבנות העיר אונגוואר במקום רבי מנחם א"ש. למרות שנהג כדרכם של רבני אוברלנד האשכנזים, היה מקובל גם על צדיקי החסידות. בישיבותיו בוורבוי ובאונגוואר למדו רבים מרבני הונגריה בדור שאחריו.
נישא בשנית לקלעריל בתו של הרב יעקב מאיר צבי פרידלנדר משוראן, אלמנתו של הרב יהודה בראָך. בנו החורג היה הרב מנדל בראָך, מהדיר הספר "אמרי יואב" (למברג תרנ"ה), שכלל בספרו מחידושיו של אביו החורג.
מצבת קבורת
שר וגדול בישראל
אבי הרועים
הארז אשר בלבנון
גאון עולם וצדיק נשגב
מו"ה חיים צבי מאנהיימער
אב"ד ור"מ בקהלתנו
בן מו"ה דוד יהודה זצ"ל
חיילים הגביר וגבורתו הראה בתורת אל ידיו היו אמונה ורועה אבן ישראל ישרו ואמתו וצדקתו כהררי אל מוסר ה' ותוכחתו למד לבני ישראל צאנו צאן קדשים נהל על מי התורה בחכמה הנהיגם ופתח למו שערי אורה יתענג בצל שדי על כנפי איום ונורא
עלתה נשמתו שמים ליל י"ז תמוז תרמ"ו לפ"ק
ת. נ. צ. ב. ה.
^ראו בהקדמה לספרו "ברכת יצחק" שם הוא כותב "והלכתי לווערבוי ולמדתי שם ג' שנים אצל הרב הגאון חו"ב נזר ישראל מו"ה ר' חיים צבי מאננהיימער ז"ל אב"ד דשם, ומשם הלך לאונגוואר להיות שמה אב"ד ור"מ ושם מנוחתו כבוד...".
