בשנת תש"ו (1946) עזבה משפחתו את סין לארצות הברית והתיישבה בשכונת קראון הייטס שבברוקלין. סיפורו של הנער הפליט שנולד בדרכי הנדודים ושרד התפרסם בתקשורת האמריקנית. כאשר מלאו לו 8 שנים ניתנה לו אזרחות אמריקנית. ביום קבלת האזרחות בפני שופט פורסמה ב"ניו יורק טיימס" וב"הרלד טריביון" תמונתו של "הנער ששרד את המלחמה והתאזרח", ואף מספר כתבות בנושא.
בשנת ה'תשמ"ט (1989), לאחר פטירתו של המשגיח בישיבת עטרת ישראל, הרב מאיר חדש, עלה לירושלים והתמנה למשגיח בישיבה זו, תפקיד שבו הוא כיהן עד מותו. בתשעה באבה'תשס"ח לקה הרב וואלקין באירוע מוחי שבעקבותיו נמנע ממנו לקחת חלק פעיל בהנהגת הישיבה במשך כמה חודשים.
הרב וואלקין פיתח את שיטתו המוסרית של רבו, הרב חיים שמואלביץ, תוך דגש על יחס אישי לכל תלמיד. הוא הנהיג 'ועדים' פרטיים קצרים לקבוצות המונות 6–8 תלמידים בביתו. הוא הרצה בפני תלמידות בית יעקב. כמו כן הוא מסר כמה שיעורים שבועיים בשפה האנגלית. היה אורח הכבוד ב'כנס הקהילות היהודיות' בבואנוס איירסארגנטינה בשנת 2004. תחת הנהגתו נפתח בטורונטו שבקנדהתלמוד תורה לבנים.
על אף היותו משויך לזרם הליטאי, הפגין יחס מיוחד לתנועת החסידות ובפרט לחסידות חב"ד והעומד בראשה הרב מנחם מנדל שנאורסון, אשר נפגש עמו בצעירותו. לאחרונה נתפרסמה איגרת מיוחדת של הרב וואלקין בשבח חסידות חב"ד ופירוט פערי ההשקפה בינה לבין הרב מנחם אלעזר שך[5].
ספריו
דעת חיים - (א') מאמרים ושיחות מוסר בדרכי הנהגת האדם. תורגם לשפות: אנגלית, צרפתית וספרדית.