אבגרדן, בשמו היהודי, יצחק או חיים, נולד בלונדון. אביו היה איש עסקים בשם קריס (Cresse) או דילקריס (Deulacresse), אחיו של רבי אליהו מנחם מלונדריש[2]. האב, שנפטר בשנת 1269, זכה להערכה רבה. אדוארד הראשון, מלך אנגליה, מצוטט כמי שהוסיף בכתב ידו על גבי שטר הצוואה של האב: "הוא מעולם לא חטא כלפינו בהיותו בחיים, אלא חי ביושר ובאמונה לפי מנהגי היהודים כיהודי טוב ונאמן".
אבגרדן, או האגין, אינו מוזכר במקורות היהודיים כי לא היה מקובל על הקהילה היהודית בזמנו. יחסי הקהילה עם השלטונות ערב גירוש יהדות אנגליה היו מעורערים. הקהילה סבלה לאורך כל ימי שלטונו של אדוארד הראשון מרדיפות, עלילות דם והאשמות בזיוף מטבעות. לאחר שכבר גמלה בלבו של אדוארד ההחלטה על גירוש היהודים, פנתה אם המלך אלינור מפרובנס, שהיהודי אבגרדן נשא חן בעיניה, אל בנה בבקשה למנות יהודי שיהיה אחראי ומפקח על הקהילה היהודית.
הוא התמנה למשרתו ב-15 במאי1281 והחזיק במשרה זו עד יום הגירוש בשנת 1290. שמו כראש רבני אנגליה מוזכר רק במקורות נוצריים בני התקופה. הוא לא מוזכר בין המגורשים, ולכן משערים כי נפטר לפני הגירוש. הוא עצמו קיבל תעודת ביטחון מיוחדת לקראת הגירוש, אך רכושו של בנו הוחרם.
שמו המקורי היה כפי הנראה "Hoggen" – כינוי גנאי שהוענק לו בידי האנגלים, צורת הרבים של "Hog", "חזיר" באנגלית ימי-ביניימית.