חורבת כור או חורבת קור (באנגלית: Horbat Kur) היא אתר ארכאולוגי על יד חוף הכנרת הצפון-מערבי, בה נתגלו שרידי יישוב יהודי ובית כנסת.[1][2] האתר נמצא על ראש גבעה בגדה המזרחית של נחל כור סמוך לתל כינרות, בתחום שטחי החקלאות של מושב כחל הר כור.
היסטוריית חפירה
באתר ביקרו במאה ה-19 ויקטור גרן (שקרא למקום "קוק") ואנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, בשנות ה-50 ב' רבני במסגרת סקר מערב כנרת, וצבי אילן שטען בספרו בתי כנסת קדומים בארץ ישראל כי ייתכן ובאתר נמצא בית כנסת גלילי עתיק, מאחר שבשאר האתרים בסביבה נמצאו גם בתי כנסת. ב-2008 החלו חפירות ארכאולוגיות באתר כהרחבה ל"פרויקט אזורי בכנרת" המנוהל על ידי ארכאולוגיים אירופאים מאוניברסיטאות ברן, הלסינקי ומיינץ.[3] מטרת החפירה הייתה לשפר את ההבנה של המרחב הכפרי בגליל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. החפירה חשפה את הפוטנציאל הארכאולוגי של האתר ונערכו עוד חפירות מדי שנה עד 2013. בחפירות אלו נחשפו רוב שרידי היישוב וגובשה המסקנה הסופית שבמקום אכן שכן בית כנסת בתקופה הרומית והביזנטית.[4][2][1]
ארכאולוגיה
האתר לא נמצא על גבי דרך עתיקה ולכן לא היו בו מבקרים רבים. מקור השם אינו ידוע. שטח האתר כ-30 דונם ועל פניו ניתן לראות שרידים חשופים של יישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית וכמו כן גם שרידים של מכלאה ערבית מאוחרת. שרידי היישוב כוללים פריטים אדריכליים מעשרות מבנים כגון משקופים, ראשי קירות ושברי עמודים, שרידי מתקנים לאגירת מים, בית בד ומקווה טהרה. מסביב לגבעה מצויות מערות קבורה עם כוכים, כמתאים ליישובים יהודיים בתקופת התלמוד. אחד המבנים שנמצאו הוא בעל פתח כניסה גדול (90 ס"מ) ורצפתו הייתה עשויה פסיפס צבעונית. על פי מתארו נראה כי מודבר או בבית מגורים מפואר או במבנה ציבורי. אפשרות אחת לשימשו היא שהיה בית מדרש.[5][6] חפירות שנערכו באתר אכן חשפו שרידים של בית כנסת שנבנה במאה ה-5 לספירה והוסיפו את חורבת כור לרשימת היישובים היהודיים מהתקופה הרומית-ביזנטית באזור שמצפון לכנרת.
לאחר גילוי בית הכנסת, הציע פרופסור בן ציון רוזנפלד את חורבת כור כמיקומו האפשר של כפר הנזכר בסוף תקופת בית שני בשם "קוראי" (Koreai), המזוהה עם תל מזאר שבצפון בקעת הירדן. לטענתו, בתלמוד מוזכרים שלושה חכמים שייתכן ששם הכפר מופיע בשמם (אבא חלפי בן קרויא, אבא חלפיי בר קורייה ורבי בר קוריאי), דבר המעיד על מוצאם מן הכפר הזה. דבר המחזק את הטענה שאכן מדובר בחורבת כור הוא ששניים מן אותם חכמים מוזכרים בהקשר לאזור הכנרת.[7]
ממצאים
שרידי בריכה מטויחת ועמודים בחורבת כור
החפירה באתר הובילה לחשיפה של מבנה ציבורי ואולי בית כנסת בפסגת הגבעה ואזור של בתים פרטיים במדרון. החל משנת 2011 ואליך החפירות התמקדו רק במבנה הציבורי ואישרו כי אכן מדובר בבית כנסת שנחשף בכולו ושנבנה כנראה קצת אחרי שנת 425 ושופץ במאה ה-6. בבית הכנסת נחשפה "בימה" שהיא אזור מוגבה עליו ניצב ארון הקודש.[2] בנוסף נחשף מושב אבן, שהוא הראשון באזור הצפון שנחשף באתרו. בהמשך נתגלה גם שולחן הבנוי מאבן בזלת מגולפת המעוטרת בכל פאותיה בעיטורים פיגורטיביים וגאומטריים. כמו כן נחשפו בחפירות חרסים מתקופות שונות הכוללים כלי חרס גליליים מהתקופה הרומית המאוחרת, חרסים מהתקופה הביזנטית הקדומה. מבחינת ממצא המטבעות שנחשפו במשך השנים נתגלו מטבעות מהתקופה הביזנטית הקדומה, מטבעות המתוארכים לימי מרסיאן (450–457 לסה"נ) שני מטבעות לתקופת יוסטיניאנוס (527–565 לסה"נ). כמו גם מטבעות זהב מהתקופה הביזנטית שהם שני סולידי שנטבעו על ידי יוסטיניאנוס השני (565–578 לסה"נ) וטרמיסיס שנטבע על ידי טיבריוס השני (578–582 לסה"נ).
באזור היישוב נתגלה בורא מים עמוק, שרידי גת לייצור יין ומערות קבורה. היישוב המשיך להתקיים לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה ה-7, כך מעידים חרסים המקושרים לתקופת השושלת האומיית. סוף היישוב נקשר ברעידת אדמה שפקדה את האזור ב-19 בינואר 749 לספירה. ניכר באתר מחסור בממצאים מהתקופות המאוחרות של היישוב, שהסיבה להם היא כנראה ביזה על ידי עוברים ושבים. באתר נמצאו ממצאים אחדים מתקופות מאוחרות יותר, המשמשים עדות כנראה לשוד אבנים במהלך בניית טבריה בתקופת הצלבנים ובתקופה העות'מאנית.[8]
