מפת ארצות הברית על פי חוקי מדינה בנוגע לנשיאת נשק מוסתר (אנ')
שורת חוקים שנחקקו לאורך השנים נחשבים לאבני היסוד של חוקי הנשק הפדרליים:
חוק הנשק הלאומי (National Firearms Act, 1934) מגדיר מיסים ורישיונות מיוחדים הנדרשים לסוגי נשק מדרגה 2 (Title II) כגון מקלע, שוטגאן, משתיק קול, לבנת חבלה ונשק כבד.
חוק הנשק הפדרלי (Federal Firearms Act, 1938) מחייב את יצרני הנשק, היבואנים והמשווקים לשאת רישיון נשק פדרלי (FFL) וכן אוסר על העברת כלי נשק לעבריינים מורשעים.
חוק לבקרת פשע ורחובות בטוחים (Omnibus Crime Control and Safe Streets Act, 1968) אוסר על סחר באקדחים בין מדינות ארצות הברית, וכן מגדיר שרק אזרח מעל גיל 21 יהיה רשאי לרכוש אקדח.
חוק פיקוח הנשק (Gun Control Act, 1968) מגביל סחר נשק בין מדינות בארצות הברית ליצרנים, סוחרים ויבואנים מורשים בלבד.
חוק הגנת בעלי נשק (Firearm Owners Protection Act, 1986) מעדכן ומבטל חלק מסעיפי חוק פיקוח הנשק (1968). החוק אוסר מכירת נשק אוטומטי לאזרחים, ודורש אישור של ה-ATF להעברת נשק אוטומטי ממקום אחד למשנהו.
חוק הנשק המוסווה (Undetectable Firearms Act, 1988) מוציא אל מחוץ לחוק נשק שאינו ניתן לזיהוי באמצעות גלאי מתכות (למעט מספר חריגים). הכוונה היא לכלי נשק שתכולת המתכת בו נמוכה מ-3.7 גרם.
חוק איסור נשק בבתי ספר (Gun-Free School Zones Act, 1990) אוסר על אנשים בלתי מורשים להחזיק ביודעין בנשק באזור בו נמצא בית ספר.
חוק בריידי (Brady Handgun Violence Prevention Act, 1993) מחייב בדיקת רקע ברוב המקרים של רכישת כלי נשק.
חוק בטיחות רשויות אכיפת החוק (Law Enforcement Officers Safety Act, 2004) מאפשר לאנשי רשויות אכיפת החוק לשאת נשק מוסווה בכל רחבי ארצות הברית, למעט מספר חריגים.
חוק להגנת סחר נשק חוקי (Protection of Lawful Commerce in Arms Act, 2005) מגן על יצרני נשק וסוחרים מורשים מפני תביעה בגין רשלנות כאשר אדם שרכש נשק באופן חוקי משתמש בו לביצוע פשע.
זכאות לנשק
האנשים הבאים רשאים לרכוש ולשאת נשק בארצות הברית, אם כי חלות מגבלות נוספות:
בשנת 2017 בוצעו כ-25.2 מיליון בדיקות רקע. כ-5,000 עד 6,000 איש מורשעים מדי שנה בארצות הברית באחזקת נשק בלתי חוקית.
בשנת 2022 הוחלט לחייב בני 18–21 המבקשים לקנות כלי נשק לעבור בדיקת רקע,,[2][3] הכוללת מתן מידע על עבר פלילי ומצב נפשי.[4]
רישיון ליצרני נשק
החוק האמריקאי קובע כי חברה המייצרת נשק או חלקי נשק חייבת ברישיון מיוחד.[5]
השפעה על שיעורי ההתאבדויות
מחקר שנעשה בשנת 2023 בדק את שיעורי ההתאבדות במדינות ארצות הברית במשך כ-20 שנה, משנת 1999 עד 2022. המחקר סיווג את חוקי הנשק במדינות ל"נוקשים" או "חלשים", בהתאם למדיניות ביצוע בדיקות רקע מעמיקות ומניעת גישה לנשק מאנשים המהווים סכנה לעצמם או לאחרים. המדינות בעלות החוקים הנוקשים ביותר הן קליפורניה וניו יורק, ובעלות החוקים החלשים ביותר הן מיסיסיפי וארקנסו.
המחקר גילה שבמדינות בעלות חוקי נשק חלשים עלה שיעור ההתאבדויות בנשק ב-39% במשך התקופה שנבדקה, מ-8.4 ל-11.7 התאבדויות לכל 100,000 איש, ואילו במדינות בעלות חוקי נשק נוקשים שיעורי ההתאבדות בנשק ירדו מעט באותה תקופה, מ-3.6 ל-3.4 התאבדויות לכל 100,000 איש. המחקר לא מצא פערים דומים עבור אמצעי התאבדות אחרים באותה תקופה.[6]
