חוק כלי היריה, תש"ט–1949 מסדיר את נושא כלי הירייה בישראל והוא מחייב רישיון לשם שלל פעולות הקשורות בכלי ירייה, ובכלל זה ייצורם, יבואם, יצואם ונשיאתם.
היסטוריה חקיקתית
החוק החליף את פקודת כלי היריה שחוקקה ממשלת המנדט, ואושר בכנסת הראשונה ב-1 באוגוסט 1949.[1]
מאז אישורו תוקן החוק 24 פעמים. תיקונים עיקריים:
- בתיקון מס' 3, שאושר ב-9 באפריל 1962 הוסדרה פעולתם של מטווחים החל מתחילת שנת ה'תשכ"ד.[2]
הוראות החוק
החוק מגדיר כלי ירייה: "כלי בעל קנה העשוי לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אביזר ותחמושת של כלי כזה, וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע".
החוק קובע שייצור כלי ירייה מותנה ברישיון או באישור הממשלה. יבוא ויצוא של כלי ירייה צבאי יעשה רק באישור הממשלה. יבוא ויצוא של כלי ירייה שאינו כלי ירייה צבאי מותנה ברישיון. עסק העוסק בקנייה ומכירה של כלי ירייה, באחסנתם או בתיקונם חייב רישיון.
נשיאת כלי ירייה חייבת רישיון. החזקת כלי ירייה חייבת רישיון, שיינתן רק לאחר שאדם שהוסמך לכך בדק את כלי הירייה ומצאו ראוי לשימוש. רישיון יינתן רק לאחר שמקבל הרישיון עבר הכשרה מתאימה ללימוד השימוש בכלי ירייה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש, והפעיל במטווח כלי ירייה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש. כללי ההכשרה נקבעו בתקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע״ח–2018.[3] חובות אלה אינן חלות על כלי ירייה שנמסר מטעם צה"ל או משטרת ישראל.
הדרכה ואימון בשימוש בכלי ירייה תיעשה רק בידי מי שקיבל רישיון לכך.
קנייה של כלי ירייה מותרת רק למי שקיבל רישיון לכלי ירייה זה. מכירה או מסירה של כלי ירייה לאדם מותרת רק לאחר שהמוסר נוכח כי יש בידי הקונה או המקבל רישיון לאותו כלי ירייה, או שמותר לו להחזיק בכלי הירייה.
הקמה וניהול של מטווח חייבים רישיון. כניסת אדם למטווח ושהייה בו, תהיה רק בהתאם להוראות של מנהל המטווח או של מי שמינה לכך, והפעלת כלי ירייה במטווח תהיה רק בפיקוחו של מפקח. אימון בירי מכלי ירייה יהיה רק במטווח.
תקנות
מכוח החוק הותקנו התקנות הבאות:
יישום החוק
במתן רישיונות לפי חוק זה עוסק האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי.[4]
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, שבה כשל צה"ל בהגנה על תושבי ישראל, הוגמשו הקריטריונים לקבלת רישיון נשק לפי חוק זה,[5] וחל גידול עצום בבקשות לרישיון נשק.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הישיבה הששים ושתים של הכנסת הראשונה, 1 באוגוסט 1949, באתר הכנסת
- ^ חוק כלי היריה (תיקון מס' 3), תשכ"ב-1962, ס"ח 368 מ-17 באפריל 1962
- ^
תקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע״ח–2018, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ האגף לרישוי כלי ירייה, באתר המשרד לביטחון לאומי
- ^ מאיר תורג'מן, תעודת לוחם מספיקה, הקלות לעולים: התקנות החדשות להוצאת רישיון נשק, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^
יעל פרידסון, 236 אלף ביקשו רישיון לנשק בחודש האחרון, כמו בכל 20 השנים שקדמו לו, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2023
