אנמיה מגלובלסטית חריפה, היא מצב של התפתחות אנמיה מגלובלסטית בטווח זמן של ימים, עקב חשיפה לתרופות המעכבות מטבוליזם של פולאטים, או אצל חולים הנמצאים בטיפול נמרץ, דיאליזה ועוד.
תאי דם אדומים גדולים מהרגיל, כפי שמופיעים באנמיה מגלובלסטית - תמונה 1. נפח ממוצע של תא דם אדום (MCV בספירת דם) באופן תקין הוא 80-96 פמטוליטר. מעל 100 פמטוליטר ניתן לחשוד באנמיה מגלובלסטית - אבל קיימות סיבות נוספות למצב זה. מעל 110 פמטוליטר הסבירות גבוהה לאנמיה מגלובלסטית, והנפח יכול להגיע אפילו עד 150 פמטוליטר.
במשטח דם מוצאים אניסוציטוזיס (רב גוניות רבה בגודל), פויקילוציטוזיס (צורות לא תקינות), מקרואובלוציטים (תאים גדולים בצורה סגלגלה, להבדיל מתאים תקינים, שצורתם כצורת דיסק קעור - תמונה 2).
בתאי הדם הלבנים ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין. אם גרעין התא מכיל לפחות 6 אונות - יש לחשוד באנמיה מגלובלסטית. בתמונה 1 ניתן להבחין בתא דם לבן עם אונות רבות בגרעין התא. תמונה 1 - משטח דם אופייני לאנמיה מגלובלסטית תאי הדם האדומים האופייניים - גדולים מהרגיל וצורתם סגלגלה. בתאי הדם הלבנים (כמו זה שבמרכז החלק העליון של התמונה) ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין.תמונה 2 - להשוואה: משטח דם תקין. תאי הדם האדומים בגודל רגיל, וצורתם כצורת דיסק קעור.
בדיקת מח עצם לא נהוג לעשות באנמיה מגלובלסטית, אלא אם כן יש חשד למחלה אחרת. בבדיקת מח עצם ניתן למצוא ריבוי תאים, והגדלה של התאים שמהם נוצרים תאי הדם האדומים.
קיימת עדות לקישור בין רמות נמוכות של פולאט ובין סיכון יתר ללקות בסרטן. פולאט מעורב בייצור DNA, בתיקונו ובתפקודו. חוסר בפולאט עלול לגרום נזק ל-DNA ולסרטן. במחקרים שונים נמצא, שמתן חומצה פולית לתקופה ארוכה מוריד את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ובסרטן השד.
