חומר הֲזָגָה (באנגלית: Glazing agent או polishing agent) הוא חומר טבעי או סינתטי, המשמש כתוסף מזון בתעשיית המזון. חומר הזגה מספק מעטפת שעוותית אחידה לזיגוג מוצרי מזון, על מנת לשמור מאובדן לחות ולתת ברק. למשל, פירות רבים מצופים בשעווה להארכת חיי המדף שלהם, בתהליך הקרוי ״דינוג״.
הבדלים בין חומרי הזגה טבעיים לסינתטיים
חומרי הזגה טבעיים
ניתן למצוא חומרי הזגה טבעיים בצמחים או מיוצרים על ידי חרקים, כבשים ובעלי חיים אחרים. בטבע, חומרים אלה משמשים לשמירת הלחות של האורגניזם, אך האדם מנצל תכונה זו לציפוי מזון. חומרי ההזגה הטבעיים מיוצרים מחומרים שונים המסווגים כשעווה. שעווה טבעית מוגדרת כימית כאסטר בעל שרשרת פחמימנית ארוכה מאוד הכוללת גם שרשרת כוהלית ארוכה.
חומרי הזגה סינתטיים
המדע יצר חומרי הזגה המחקים את חומרי הזגה הטבעיים. רכיבים אלה מוספים בשיעור משתנה להשגת זיגוג מיטבי למוצרים שונים. בתעשיות הקוסמטיקה, הרכב והמזון יש דרישה לחומרים בעלי התכונות הבאות:
שימור - חומר ההזגה נדרש להגן על המוצר מפני איבוד מערכו. תכונה זו יכולה להאריך את חיי המדף של מזון באמצעות מניעת איבוד לחות, ושל מכונית באמצעות מניעת חלודה.
יציבות - על חומר ההזגה להחזיק מעמד בתנאי לחץ וחום.
צמיגות אחידה מבטיחה ציפוי מגן חזק בשכבה אחידה על המוצר.
ייצור המוני נדרש כדי לספק את הכמויות העצומות של חומרי ההזגה לשימושם המסחרי.
דינוג (באנגלית waxing) הוא תהליך של ציפוי או הזגה של פירות וירקות בשעווה (דונג). ראשית מסירים את השעווה הטבעית של הפרי, לרוב בשטיפה, ולאחר מכן מצפים את הפרי בשעווה טבעית או סינתטית מבוססת-נפט.
הסיבות העיקריות לדינוג הן מניעת איבוד לחות (המתרחשת, למשל, לאחר שטיפת השעווה הטבעית של פירות הדר ותפוחים) לצורך עיכוב התכווצות וריקבון, ושיפור מראה הפרי. לעיתים מוסיפים לשעווה קוטלי מזיקים או צבע לשיפור המראה. דינוג פירות ידוע כבר מהמאה ה-12 או ה-13, למטרת עידוד תסיסת הפרי. דינוג מסחרי של פירות הדר לצורך הארכת חיי המדף החל בשנות ה-20–30 של המאה העשרים, ומאז אסתטיקה הפכה לאחת הסיבות העיקריות, כשצרכנים מעדיפים פירות מבריקים. בנוסף לפירות, לעיתים מדנגים גם ירקות, כגון ירקות השורשמניהוט (קסאווה) ולפת, מלפפון ועגבניות ירוקות. ניתן להבחין בין שעווה למטרת אחסון, לשעווה למטרת מכירה מיידית ולשעווה עם דרגת ברק גבוהה לצורך אסתטי.
חומרי ההזגה המשמשים לדינוג תלויים בחוקי הרגולציה במדינת היצרן והייצוא: משתמשים הן בשעווה טבעית (למשל מצמחים או חרקים) הן בשעווה סינתטית מבוססת-נפט. השעווה ניתנת לריסוס בצורת ממסנדיף מבוסס-נפט, אך כיום נפוצה יותר בתחליב מבוסס-מים. על ירקות מקובל להשתמש בשעוות פרפין בצורת שמן או משחה.
V. Thirupathi, S. Sasikala and Z. John Kennedy. "Preservation of fruits and vegetables by wax coating". Science Tech Entrepreneur August 2006. Online at scribd.com.
