ההתיישבות היהודית בארץ ישראל החל מהעלייה הראשונה הייתה חקלאית ברובה וכבר מתחילתה עשו החקלאים ניסיונות חקלאיים לשיפור הגידולים. בתחילה היו אלו ניסיונות פרטיים של כל חקלאי וחקלאי אולם במהרה חלחלה ההבנה שדרוש מאמץ לאומי לעריכת ניסיונות שיביאו לשיפור בחקלאות. דרישה זו הועלתה כבר בהקונגרס הציוני העולמי השישי ובעקבותיה החלו מספר מנהיגים ציוניים לקדם רעיון זה במטרה להקים בארץ ישראל חווה משולבת של ניסיונות והכשרה[1]. מנהיגים אלו גם הציעו להקים מגוון חוות לפי האזורים השונים בארץ ישראל.
החווה הראשונה הוקמה ב-1910 בעתלית[2] ובעקבותיה הוקמו חוות להכשרה וניסיונות חקלאיים גם בבן שמן, חולדה וחוות כנרת. בשלוש החוות האלו היה מעורב יצחק וולקני-אלעזרי והוא שהתווה תוכנית כוללנית להקמת תחנת ניסיונות ארצית מרכזית הקשורה לתחנות ניסוי הפזורות ברחבי הארץ. התחנה המרכזית, שהוקמה תחילה בחצר של גמנסיה הרצליה בתל אביב (ב-1921) הועברה ב-1932 לקרבת רחובות.
חוות מרדכי
חוות מרדכי הוקמה ב-1935 ביוזמת מרדכי וילקנסקי (אלעזרי-וולקני) על כ-1,000 דונם של אדמות קק"ל שהיו חלק מגוש של כ-5,600 דונם שרכש הארגון ליד הכפר קובייבה[3]. החווה הוקמה כשלוחה של תחנת הניסיונות המרכזית ברחובות.
מקומה של החווה שירת את מטרות מקימיה מבחינת מגוון הקרקעות שנכללו בתחום החווה (שאיפשרו ניסויים במגוון גידולים) ומבחינת האוכלוסייה הכפרית אותה היה צורך להדריך ולהכשיר.
עם הקמתה שימשה החווה לביצוע ניסיונות לשיפור תהליכי הגידול והתוצרת החקלאית בתחומים של גידול בקר[4], פלחה, ירקות ומטעים.
בשטח החווה נבנו 3 רפתות לעריכת ניסיונות בבקר ו-2 מבנים למעבדות. בנוסף נחפרה בחווה באר ונבנה מגדל מים וכן נבנו מגורים שנועדו לעובדי החווה הקבועים כמו גם גם לעובדים זמניים ולחקלאים שבאו לחווה לרכוש ידע מקצועי.
ב-1951, לאחר הקמת המדינה, הועברה האחריות על מנהל המחקר החקלאי מהסוכנות היהודית למשרד החקלאות[5] שם החליטו לצמצם את פיזור החוות החקלאיות ולאחד יחידות. במסגרת הוחלט לסגור את הוות מרדכי ולהעביר את פעילות המחקר בה לבית דגן. תהליך סגירת החווה והעברת הפעילות בה התנהל באיטיות ונמשך עד 1963. במהלך התקופה של סגירת החווה נוהלו דיונים על גורל אדמותיה שחולקו, בסופן של דבר בין היישובים הקרובים ובין מוסד "עיינות".
ב-1961 הוחלט במשרד החקלאות לקרוא את החווה של שמו של מרדכי וילקנסקי[6] אך זה היה כבר בשלהי סגירת החווה. הכרזה זו לא לוותה במאמץ לשמר את מבני החווה שנותרו שוממים במרכז השטחים החקלאיים שהיו שייכים פעם לחווה.
בעיירת הולדתו, שהייתה בעלת רוב יהודי, הייתה תנועת ההשכלה היהודית מקובלת ונעשה שימוש נרחב יחסית בשפה העברית. אחותו, שרה (לימים גננת בנהלל ובראשון לציון) ייסדה בה את אגודת "רק עברית", שחרתה על דגלה דיבור בעברית בלבד[8]. מרדכי עלה ארצה ב-1908 עם אחיו יצחק. במהלך מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית וצרפת ללימודי חקלאות ועם חזרתו, ב-1921, מונה לנהל את היחידה לגידולי שדה והחל לעבוד בחוות הניסיונות השונות בארץ. בין השאר פעל בחוות כנרת, בבן שמן ובגבת. החל מ-1932 קידם תוכנית להקמת חוות ניסיונות על אדמות שנרכשו בקרבת הכפר קובייבה.
