ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
	אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

חוג האדריכלים בתל אביב היה קבוצה של אדריכלים מודרניסטיים שפעלו בתל אביב בעיקר בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וקידמו בשנות בניינה של תל אביב את הסגנון הבין-לאומי.

אדריכלים אלו עלו ברובם לארץ בתחילת שנות ה-20, השתלבו בחוגים הסוציאליסטיים בישוב היהודי, למדו לאורך שנות ה-20 באירופה ושבו לארץ לאחר מכן, חלקם לתפקידים רשמיים בגופי התכנון של מוסדות שונים ביישוב. חוג האדריכלים בתל אביב ייסד כתב עת ראשון בארץ בנושא אדריכלות, בשם "הבניין", בו קיימו חבריו דיונים על תכנון היישוב והמדינה שבדרך ופרסו את משנתם באשר לתכנון הדרוש בארץ לאור עקרונות האדריכלות המודרנית. התהוות החוג, כניסתם של יעקב בן סירה ואחרים לתפקידי מפתח והשינויים שקידמו בתקנון העירוני הפכו לחלוטין את סגנון הבניה הרווח בתל אביב החל מתחילת שנות ה-30, מהסגנון האקלקטי ומניסיונות ליצירת סגנון ארץ-ישראלי המשלב בין מזרח ומערב - למודרניזם ה"ענייני" והנקי שקידמו חוגי הבאוהאוס ואדריכלים כלה קורבוזיה וברונו טאוט. עבודתם של אדריכלים אלו יצרה בפועל את העיר הלבנה והייתה בעלת השפעה מכרעת על תכנון המדינה בעשורים הראשונים לקיומה. על הבולטים בחוג האדריכלים נמנים אריה שרון, יוסף נויפלד, זאב רכטר, יעקב בן-סירה, ג'ניה אוורבוך ואחרים.

• העיר הלבנה
• תוכנית גדס
• הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

• אלונה ניצן שפטן, מחלוקות באדריכלות הציונית: אריך מנדלסון וחוג האדריכלים של תל אביב, בתוך: תרבות אדריכלית: מקום, יצוג, גוף, טלי חתוקה ורחל קלוש (עורכות), רסלינג 2005