ז'וסטין הנין היא אחת מחובטות גב היד (יד אחת) הטובות ביותר כיום בטניס העולמי
בטניס, חבטת גב יד (באנגלית: Backhand) היא הצלפה של המחבט בכדור שנלווית בתנועה סיבובית היוצאת מגופו של החובט כלפי חוץ, בהתאם לכיוון אליו הוא רוצה לחבוט אותו. אצל שחקנים ימניים, חבטת גב היד מתחילה מצד שמאל של הגוף, ממשיכה לרוחב הגוף שם המחבט יוצר את המגע הראשוני עם הכדור, ומסתיימת מצד ימין של הגוף בו הכדור ניתק מהמחבט ועף לכיוון אליו נשלח. החבטה יכולה להתבצע הן באחיזה של יד אחת במחבט והן באחיזה של שתי הידיים במחבט.
לרוב חבטת גב היד קשה יותר ללמידה ולביצוע מאשר חבטת כף היד, משום שהשליטה ביד כאשר "מושכים" את המחבט החוצה מהגוף (בחבטת גב היד) קשה מתנועת הדחיפה המתבצעת בחבטת כף היד שבאה באופן טבעי יותר [1]. ההבדלים לרוב בין שתי החבטות הבסיסיות הוא שגב היד מאופיין בעוצמה ויציבות נמוכה מכף היד. לרבים מהשחקנים המתקדמים ניכרת העליונות בחבטת כף היד על פני חבטת גב היד וכמו כן אפשר להבחין בשחקנים רבים הבונים את אסטרטגיית המשחק שלהם על ניצול חולשת היריב בחבטת גב היד כדי להעניק להם נקודות קלות רבות יותר [דרוש מקור].
אחיזת החבטה
ברובה של המאה ה-20 גב היד נחבט בעזרת יד אחת; היו מקומות בעולם בהם ניסו להתחיל לחבוט עם שתי ידיים, כגון המזרח הרחוק ומרכז אסיה, אך סגנון זה לא היה מקובל ונחשב כלא אמין [דרוש מקור]. השחקנים הידועים הראשונים שהשתמשו באחיזת שתי הידיים היו האוסטרלים ויויאן מקגרט וג'ון ברומיץ' בסביבות שנות ה-30, אך חוץ מהם רבים המשיכו לחבוט ביד אחת במשך כמה עשורים [דרוש מקור].
המפנה המשמעותי הראשון החל בשנות ה-70 עם ג'ימי קונורס וכריס אברט, ואחריהם שחקנים רבים החלו להשתמש באחיזת שתי הידיים. תופעה הפוכה שקרתה אצל פיט סמפראס וסטפן אדברג היא שהם עברו לחבוט גב יד מאחיזת שתי הידיים ליד אחת מאוחר יחסית, כאשר כבר הגיעו להישגים רבים בטניס.
בשנים האחרונות המעבר לחבטת גב יד בשתי הידיים כמעט ו"הושלם": בשנת 2007 היו 19 טניסאים בדירוג הטופ 50 שחובטים חבטת גב יד ביד אחת. בשנת 2012 נותרו כבר רק 11 כאלו[2].
רוב השחקנים החובטים ביד אחת מתבלטים גם במשחק רשת טוב יותר משחקנים החובטים בשתי ידיים, אצלם היציבות טובה יותר בדרך כלל, וגם המשחק מהקו האחורי טוב יותר. כמו כן שחקני היד אחת חובטים את רוב חבטות ההחזרה עם חבטת חיתוך לאזור החבטה בו יריבם חלש יותר. לעומתם רוב החובטים בשתי ידיים נהנים מיציבותם הטובה משום שכאשר שתי היידים מחזיקות את המחבט, מסלולו יהיה עקבי יותר ומשקל המחבט יתפזר בין שתי הידיים בצורה שווה והסגנון לא מצריך ידיים חזקות במיוחד (אחד ההסברים שבגללם רובן המוחלט של הנשים חובטות בשתי ידיים), דבר נוסף הוא שהחובטים בשתי ידיים מעדיפים יותר את אלמנט הכוח מאשר את אלמנט ה"רגש".
חובטי גב יד ידועים
השחקן הראשון שהתבלט ביכולתו לחבוט גב יד טוב יותר מיריביו באופן שיטתי היה דון בדג'.[3] לבאדג' הייתה חבטת גב יד ייחודית יחסית לשנות ה-30 וה-40, שהעניקה לכדור סיבוב עילי חזק שהקשה מאוד על יריביו להתמודד איתו. קן רוזוול היה שחקן מקצוען נוסף שהיה ידוע בחבטת גב היד שלו בשנות ה-50 וה-60, שהקנתה לכדוריו מהירות גבוהה.
שחקנים מקצוענים נוספים שבלטו בכישורי חבטת גב-יד טובה:
