בגום חאלֵדָה גִ'ייָה (בבנגלית: খালেদা জিয়া, ב-IPA: kʰaleda dʒia; נולדה ב-1945) היא פוליטיקאית בנגלית, שכיהנה כראש ממשלת בנגלדש בין השנים 1991 ל-1996, ושוב בין השנים 2001 ל-2006. משמונתה לראשונה ב-1991, היא הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה של בנגלדש, והשנייה בעולם המוסלמי (אחרי בנזיר בהוטו) שעמדה בראש ממשלה דמוקרטית. ג'ייה הייתה הגברת הראשונה של בנגלדש בזמן נשיאותו של בעלה זיאור רחמן. היא יושבת הראש של המפלגה הלאומית של בנגלדש (ה-BNP) שנוסדה על ידי רחמן בשלהי שנות ה-70.
לאחר הפיכה הצבאית ב-1982, שהוביל מפקד הצבא חוסיין מוחמד ארשהאד, ג'ייה עזרה להוביל את התנועה המתמדת לדמוקרטיה עד לנפילתו של משטר הדיקטטורה הצבאית של ארשהאד ב-1990. חאלדה ג'ייה מונתה לראש הממשלה לאחר הניצחון של מפלגתה בבחירות הכלליות ב-1991. בנוסף, כיהנה לתקופה קצרה בממשלה קצרת הימים ב-1996, כאשר מפלגות אחרות החרימו את הבחירות. בסבב הבחירות הכלליות הבא ב-1996, "ליגת העם" נבחרה לשלוט. מפלגתה של חאלדה ג'ייה חזרה לשלטון ב-2001. היא נבחרה בחמישה אזורי בחירה נפרדים בבחירות הכלליות של 1991, 1996 ו-2001.
ג'ייה הופיעה מספר פעמים ברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של מגזין פורבס, ודורגה במקום הארבעה עשר בשנת 2004,[1] במקום העשרים ותשעה בשנת 2005,[2] ובמקום השלושים ושלושה ב-2006.[3]
בעקבות סיום הקדנציה השנייה שלה ב-2006, הבחירות המתוכננות לינואר2007 נדחו בשל אלימות פוליטית ומאבקים פנימיים, שהסתיימו בהשתלטות צבאית על ממשלת המעבר. במהלך כהונתה של ממשלה זו, ג'ייה ושני בניה נאשמו בשחיתות.[4][5][6]
בשני העשורים האחרונים, יריבתה העיקרית של חאלדה ג'ייה היא מנהיגת "ליגת העם" שייח' הסינה. שתי הנשים כיהנו לסירוגין כראש ממשלה מאז 1991.[7]
ביוגרפיה
ראשית חייה
חאלדה ג'ייה נולדה ב-1945 לאיסקנדר מג'מודר, איש עסקים ולטאיאבה מג'מודר במחוז דינאג'פור בבנגל, הודו הבריטית (כיום בצפון-מערב בנגלדש).[8][9][10] חאלדה מג'מודר נישאה לזיאור רחמן ב-1960, קצין צבא שנבחר לנשיא בנגלדש ב-1977. הוא כיהן עד 1981, אז נרצח במהלך הפיכה צבאית.
תחילת פעילותה הפוליטית
לאחר שהנשיא זיאור רחמן נרצח, השופט אבדוס סאתאר מונה ליו"ר המפלגה וקלאדה למשנה ליו"ר. כאשר סאתאר הודח מהנשיאות במהלך ההפיכה הצבאית של 1981, קהאלדה ג'ייה נבחרה ליו"רות המפלגה.[11] ג'ייה הפכה אפוא למנהיגת המפלגה הלאומית של בנגלדש, שנוסדה על ידי בעלה בשלהי שנות ה-70. היא התנגדה נמרצות לשלטונו של ארשהד בשנות ה-80, מה שהיא ותומכיה הגדירו כאוטוקרטיה צבאית. במהלך שלטון זה, ייסדה המפלגה הלאומית ברית פוליטית שמנתה שבע מפלגות. ג'ייה נעצרה מעל לשבע פעמים בשל מחאותיה כנגד משטרו של ארשהד.[12]
קדנציה ראשונה כראש ממשלה
ממשלת מעבר נייטרלית פיקחה על הבחירות ב-27 בפברואר 1991.[13] הבחירות היו במידה רבה חופשיות, הוגנות ודמוקרטיות, לאחר שלטון צבאי שארך 8 שנים.
מפלגתה של ג'ייה זכתה ל-140 מושבים בפרלמנט,[13] 11 פחות מהמספר הדרוש לשם השגת רוב. מאחר שמפלגתה הייתה היחידה שהייתה יכולה להרכיב ממשלה, ג'ייה הושבעה לראשות הממשלה ב-20 במרץ, והייתה לאישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת בנגלדש.
הנשיא המכהן סהאבודין אחמד האציל לג'ייה כמעט את כל הסמכויות שהיו בידי הנשיא באותו זמן, וכך, בספטמבר 1991, המשטר בבנגלדש חזר להיות משטר פרלמנטרי. פה אחד, התקבל בפרלמנט התיקון השנים-עשר לחוקה. ממשלתה של המפלגה הלאומית באופן רשמי החייתה את המשטר הפרלמנטרי.
קדנציה שנייה כראש ממשלה
בשל טענות מפלגת העם של בנגלדש, כי המפלגה הלאומית טרפדה בחירות משנה פרלמנטריות, החרימה האופוזיציה את הבחירות שהתקיימו ב-15 בפברואר 1996. המפלגה הלאומית ניצחה בבחירות באופן מוחץ.[14] מפלגות גדולות אחרות דרשו שממשלת מעבר נייטרלית תמונה במטרה שתשגיח על הבחירות. פרלמנט קצר-הימים הכריז במהירות על ממשלת מעבר, לאחר שהעביר את התיקון השלושה-עשר לחוקה, במסגרתו כוננה ממשלת המעבר. הפרלמנט התפזר וכך נסללה הדרך לבחירות פרלמנטריות שהתקיימו תוך 90 ימים.
בבחירות שהתקיימו ב-12 ביוני 1996, הפסידה המפלגה הלאומית למפלגת העם, בראשות שייח' הסינה. המפלגה הלאומית זכתה ב-116 מושבים,[14] והייתה למפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה, בעלת מספר המושבים הגדול ביותר שהיה אי-פעם למפלגת אופוזיציה בהיסטוריה של המדינה.
קדנציה שלישית כראש ממשלה
המפלגה הלאומית ייסדה ברית של ארבע מפלגות ב-6 בינואר 1999,[15] כדי להגדיל את סיכוייה לחזור לשלטון בבחירות הכלליות הבאות. הברית כללה את מפלגתו של ארשהאד, אותה ייסד לאחר משטרו הצבאי, וכן את המפלגות האסלאמיות - "הקונגרס המוסלמי" ו- "חזית המוסלמית המאוחדת". הברית עוררה מחאות כנגד הממשלה המכהנת.
תושבים רבים מחו כנגד חבירתה של ג'ייה ומפלגתה למפלגות המוסלמיות,[16] אשר התנגדו לעצמאותה של בנגלדש ב-1971. למרות זאת, הברית המרובעת השתתפה בבחירות שהתקיימו ב-1 באוקטובר 2001, וזכתה לשני שלישים מהמושבים ולכ-46% הצבעה (בהשוואה ל-40% הצבעה ליריבתה העיקרית). ג'ייה הושבעה לראשות ממשלת בנגלדש.
במהלך הקדנציה השלישית שלה כראש ממשלה עבדה ג'ייה על תוכנית מאה-ימים במטרה ליישם את הבטחותיה ערב הבחירות. כך השיתוף של משאבים לאומיים במסגרת מאמצי הפיתוח הכלכלי גברו. בנגלדש החלה למשוך מספר גדול יותר של השקעות בינלאומיות, כולל מארצות הברית, בריטניה ויפן, לצורך פיתוח התשתיות, משאבי האנרגיה והמסחר של המדינה. השבת החוק והסדר על כנם הייתה לאחד ההישגים במהלך תקופה זו.
חאלדה ג'ייה פעלה גם במישור הדיפלומטי וקידמה יחסי חוץ עם שכנותיה של בנגלדש. במסגרת מדיניות "האופק המזרחי" שקידמה, היא פעלה למען כינון שיתופי פעולה אזוריים בדרום אסיה וחיזקה את קיומם של עקרונות הצהרת זכויות האדם של האו"ם. היא סייעה לתווך במחלוקות בינלאומיות והצהירה על כפירתה בשימוש בכוח ביחסים בינלאומיים. בנגלדש החלה להשתתף במאמצי השלום הבינלאומיים של האו"ם. ב-2006, שיבח מגזין פורבס את הישגיה כראש ממשלה. ממשלתה פעלה למען חינוך ילדות צעירות במדינה (כמעט 70% מהנשים בבנגלדש לא ידעו קרוא וכתוב) וחלוקת מזון לעניים (כמחצית מאוכלוסייתה של בנגלדש חייתה מתחת לקו העוני. בשל רפורמות כלכליות ותרבות יזמות צוברת תאוצה ומתפתחת, צמח התמ"ג בכ-5%. בתקופת כהונתה השלישית של ג'ייה כראש ממשלה, שיעורי הצמיחה של התמ"ג היו מעל ל-6% בעקביות. ההכנסה הלאומית לנפש של בנגלדש נסקה לכדי 482 דולר. יתרות המט"ח של בנגלדש חצו את רף ה-3 מיליארד דולרים, לאחר שערב כהונתה עמד על מיליארד דולר בלבד. השקעות החוץ הזרות של בנגלדש צמחו ל-2.5 מיליארד דולרים. התמ"ג של המגזר התעשייתי עלה בכ-17% בסוף כהונתה של ג'ייה.[8]
סוף הקדנציה
ב-29 באוקטובר 2006, הקדנציה של ג'ייה הסתיימה. בהתאם לחוקת המדינה, עמדה ממשלת מעבר בראש המדינה במשך 90 הימים שלפני הבחירות הכלליות. ערב סיום כהונתה של ג'ייה, פרצו מהומות ברחובות דאקה, עיר הבירה, לאור אי-הוודאות באשר למי ייבחר לראש ממשלת המעבר הזמנית. המהומות נמשכו גם בחודשים שלאחר התפטרות ממשלתה של ג'ייה כאשר רק בנובמבר 2006 נהרגו במהלכן 40 איש ומאות נפצעו. באופן כללי, החוקה קובעת כי לראש ממשלת מעבר ימונה נשיא בית המשפט העליון. אולם, הנשיא קונדוקאר מחמוד חסן סירב לקבל את המשרה.[17][18][19][20] נשיא המדינה יאג'ודין אחמד התמנה אפוא לראש ממשלת המעבר.[21] הוא ניסה לארגן את הבחירות ולהביא את כל המפלגות לשולחן הדיונים במהלך חודשי האלימות.
מוקלסור רחמן צ'ודהורי, יועצו של הנשיא, נועד עם ג'ייה ועם שייח' הסינה וראשי מפלגות אחרות במטרה ללבן ולפתור סוגיות שונות ולקבוע תאריך לבחירות. המשאות ומתנים המשיכו על רקע מחלוקות פוליטיות, מחאות וקיטוב שאיים על הכלכלה.[22][23] בסופו של דבר, הוסכם כי הבחירות יתקיימו ב-22 בינואר 2007. אולם, מפלגת העם הסתייגה ברגע האחרון.
ממשלת המעבר (2007–2008)
ב-11 בינואר 2007, גנרל הצבא מועין אודין אחמד, לצד מספר קציני צבא, התערב וערך הפיכה לא אלימה וכפה על המדינה כניסה למצב חירום.[24][25] הם אילצו את יאג'ודין אחמד להתפטר ממשרתו כראש ממשלת המעבר.[26] הוא המשיך לכהן כנשיא בנגלדש, והבחירות שנקבעו ל-22 בינואר נדחו. ממשלת המעבר החדשה של בנגלדש, שהונהגה בידי נגיד הבנק המרכזי של בנגלדש לשעבר, ד"ר פאקרודין אחמד. במלחמתה כנגד שחיתות, הוגשו כתבי אישום כנגד מנהיגי שתי המפלגות הגדולות, שהואשמו בשחיתות במשך שלטונן.
במרץ 2007, בנה הבכור של ג'ייה, טארק רחמן, נעצר בשל חשדות לשחיתות. הממשלה דיכאה כל פעילות פוליטית בעת מצב החירום שהוכרז ב-11 בינואר, ומ-9 באפריל אסרה על פוליטיקאים מלבקר במעונה של ג'ייה.[27] בנה הצעיר של ג'ייה, ערפאת רחמן, נעצר בחשד לשחיתות ב-16 באפריל.[4]
ב-17 ביולי, הוועדה למניעת שחיתות של בנגלדש שלחה התראות הן לחאלדה ג'ייה והן לשייח' הסינה, ובהן ביקשה כי ישלחו דו"ח המפרט על נכסיהן תוך שבוע.[28]
ב-2 בספטמבר 2007, ממשלת המעבר האשימה את ג'ייה בשחיתות, בשל החשד לפיו העניקה חוזים לחברה הבינלאומית לסחר חקלאי ב-2003;[5] היא נעצרה ב-3 בספטמבר.[29] בנה הצעיר ערפאת רחמן, לצד 11 אחרים, נעצר גם כן לאחר שנחשד בשחיתות, על רקע אי סדרים הקשורים לנמל ציטג'ונג. שייח' הסינה, מנהיגת מפלגת העם, הואשמה גם היא בשחיתות ובלקיחת שוחד. היא נעצרה והושמה בכלא מיוחד.[6]
לאחר שחאלדה ג'ייה נעצרה, ועדת הקבע של מפלגתה בחרה בסייפור רחמן, שר הכלכלה לשעבר ובחאפיזודין אחמד, השר למשאבי מים לשעבר, להנהיג את המפלגה בתקופת הביניים הנ"ל. תומכיה של ג'ייה לא הכירו במינויים אלו, בטענה כי רק ג'ייה רשאית הייתה להחליט על יורשה. ועדת הבחירות המרכזית של בנגלדש, הזמינה לאחר מכן את סיעתו של חאפיזודין להשתתף בדיונים לקראת הבחירות. ג'ייה ערערה על כך לבית המשפט, אך בית המשפט דחה את עתירתה ב-10 באפריל 2008.[30]
ב-30 בספטמבר, בית המשפט העליון אישר את שחרורה של חאלדה ג'ייה ממעצר, ופסק כי על המשפט להסתיים בטענה שהיא אינה יכולה להיות מואשמת בזמן מצב חירום, על מעשים שהתרחשו לפני תחילת מצב החירום בינואר 2007.[31][32]
הממשלה ערערה על פסיקה זו, וב-4 באוקטובר בית המשפט העליון הפך את פסיקתו וקבע כי המשפט כנגד ג'ייה יכול להימשך כמקודם.[33][34]
בדצמבר 2008, נערכו לבסוף הבחירות, בהן מפלגת העם (יחד עם המפלגות שהיו עמה בברית) זכתה לרוב של שני שלישים ממושבי הפרלמנט. שייח' חסינה התמנתה לראש ממשלת בנגלדש, ומפלגתה הקימה ממשלה ב-2009.
קריירה פוליטית (2012–הווה)
שנות שלטונה של שייח' הסינה התאפיינו במתחים רבים ומשברים פוליטיים, אשר כללו שביתות, הפגנות ומהומות, לעיתים אלימות. בשל ניסיונות למנוע ממפלגת השלטון לערוך את הבחירות הכלליות העשיריות בינואר 2014 ללא ממשלת מעבר, ג'ייה, אז יושבת ראש האופוזיציה, מפלגתה ובנות בריתה החרימו את הבחירות. ביום הבחירות אירעו מספר מקרי אלימות, כולל הפצצות מרכזי בחירות וקלפיות, שג'ייה הואשמה בארגונן. ב-2016 המפלגה הלאומית הכריזה על ועדת הקבע הלאומית החדשה שלה, ששמרה על מעמדה של ג'ייה כיושבת ראש המפלגה.[35][36] במאי 2017, חאלדה חשפה מסמך המציג את חזונה של מפלגתה לשנת 2030 במטרה לצבור תמיכה ציבורית לקראת הבחירות הכלליות הבאות.[37] אולם, הממשלה - בראשות מפלגת השלטון, ליגת העם - גינתה את המסמך וטענה כי הוא מהווה גנבה ספרותית של מסמך דומה, שפרסמה ליגת העם, המציג את חזונה ל-2021, בו השתמשו לקראת הבחירות הכלליות התשיעיות. המפלגה טענה כי רוב היעדים שהוצגו במסמך הוגשמו כבר על ידי ממשלת ליגת העם, ולכן המסמך שפרסמה המפלגה הלאומית הוא אינו מקורי. מחלוקת זו עוררה מחדש את המתחים בין המפלגה הלאומית לליגת העם.
ב-2017 המשטרה פשטה על ביתה של חאלדה ג'ייה, על פי הוראות הממשלה, ועל כך המפלגה הלאומית מחתה וטענה כי הממשלה מבצעת צעדים המתאימים למשטר אוטוקרטי.[38] ב-8 בפברואר 2018, ג'ייה הורשעה ונשלחה לכלא לחמש שנים, על רקע פרשת שחיתות, בה מעלה ג'ייה בכספי תרומות בינלאומיים שנתרמו לארגון צדקה למען ילדים יתומים, בתקופת ממשלת המעבר שכיהנה בין השנים 2006–2008.[39] מפלגתה טענה כי פסק הדין היה מוטה מסיבות פוליטיות.[40] ג'ייה נשלחה לכלא המרכזי של דאקה, בירת בנגלדש, לאחר מתן פסק הדין.[41] משוער כי ג'ייה לא תוכל להתחרות בבחירות הכלליות של 2018, שכן החוקה של בנגלדש אוסרת על אדם שהורשע ובגזר דינו נידון למעל שנתיים מאסר מהשתתפות.[42]
פעילות דיפלומטית
בערב הסעודית: חאלדה ג'ייה, כיו"ר האופוזיציה, ערכה בשלהי 2012 מספר ביקורים בערב הסעודית. לאחר שהוזמנה על ידי המשפחה המלכותית, היא נפגשה עם מי שהיה אז יורש העצר ושר ההגנה סלמאן בן עבד אל-עזיז ושוחחה על הקשרים בין המדינות.[43] היא ניסתה לקדם את כניסתם של מהגרי עבודה בנגדלשיים לשוק העבודה הסעודי, שלא התאפשרה באותה תקופה.[44]
ברפובליקה העממית של סין: ג'ייה נסעה לביקור דיפלומטי בסין באוקטובר, לאחר שהוזמנה על ידי הממשלה. היא נפגשה עם מנהיגים סיניים, ובהם סגן הנשיא, שי ג'ינפינג, והאחראי על יחסי החוץ של המפלגה הקומוניסטית של סין, וואנג ג'יארוואי.[45] שי הפך למנהיג העליון של סין ב-2012. השיחות בסין סבבו סביב מסחר והשקעות סיניות צפויות בבנגלדש,[46] ובפרט הנושא של מימון גשר פאדמה. בתחילת 2012, הבנק העולמי, משקיע עיקרי צפוי בפרויקט, נסוג גם הוא, בהאשימו את שרי הממשלה בשחיתות.[47][48] המפלגה הלאומית הכריזה שבמהלך ביקורה של חאלדה, סין אישרה את מימון גשר פדמה השני.[49][50]
בהודו: ב-28 באוקטובר 2012, ג'ייה ביקרה בהודו ופגשה את נשיא הודופרנב מוקהרג'י, ראש ממשלת הודומאנמוהאן סינג, ומספר בכירים נוספים, ובהם שר החוץ ההודיסלמאן קורשיד, היועץ לביטחון לאומי שיבשאנקר מנון, מזכיר החוץ רג'נן מאתאי, ומנהיגת מפלגת העם ההודית ויו"ר האופוזיציה ברג'יה סבההסושמה סוואראג'. השיחות עסקו בקשרי מסחר בין המדינות וביטחון אזורי.[51] ביקורה של חאלדה ג'ייה בהודו נחשב לביקור חשוב, שכן המפלגה הלאומית של חאלדה ג'ייה נחשבה לאנטי-הודית, בהשוואה לליגת העם.[52] בפגישתה עם ראש הממשלה סינג, ג'ייה אמרה כי מפלגתה רצתה לעבוד יחד עם הודו למען רווח הדדי של שתי המדינות, כולל במאבק כנגד מגמות קיצוניות.[53]
פרשת "יום ההולדת"
חאלדה ג'ייה טוענת כי יום הולדתה חל ב-15 באוגוסט, מה שהפך למחלוקת פוליטית,[54][55] משום ש-15 באוגוסט הוא יום בו נהרגו רבים מבני משפחתה של יריבתה הפוליטית העיקרית של ג'ייה, שייח' הסינה, ובהם אביה מוג'יבור רחמן. כתוצאה מכך, ה-15 באוגוסט נקבע כיום הזיכרון הלאומי של בנגלדש.[54][56][57] בשל כך, חאלדה ג'ייה הואשמה כי בחרה בכוונת מכוון לחגוג את יום הולדתה בתאריך זה, בזמן שיריבתה הפוליטית מתאבלת. אף לא אחד מחברי ממשלתה של ג'ייה הציג מסמכים המראים כי יום הולדתה אכן חל ב-15 באוגוסט.[56][58] בתעודת הבגרות של חאלדה ג'ייה, נרשם כי תאריך לידתה הוא ה-9 באוגוסט 1945. לפי תעודת הנישואין שלה תאריך הלידה הוא ה-5 בספטמבר 1945. לפי הדרכון של ג'ייה, התאריך הוא 19 באוגוסט 1945.[56][58] קאדר סידיקי, בעלת ברית של חאלדה ג'ייה, הפצירה בה שלא לחגוג את יום הולדתה ב-15 באוגוסט.[55] בית המשפט העליון אף עתר כנגד ג'ייה בנושא זה.[59][60]
עיטורי כבוד עיקריים
ב-24 במאי 2011, הסנאט של מדינת ניו ג'רזי הוקיר בג'ייה כ"לוחמת למען הדמוקרטיה". זו הייתה הפעם הראשונה שהסנאט של המדינה הוקיר באופן שכזה במנהיג זר, מה שממחיש את הגידול באוכלוסיית המהגרים מדרום אסיה וצאצאיהם במדינה.
^Skard, Torild (2014). "Khaleda Zia". Women of Power - Half a century of female presidents and prime ministers worldwide. Bristol: Policy Press. ISBN978-1-44731-578-0.
^Hossain, Farid (4 באוקטובר 2007). "Bangladesh Supreme Court rejects bail for ex-premier Khaleda Zia in corruption case". International Herald Tribune. Associated Press. The High Court granted Zia bail on Sept. 30 and ordered a halt in the court proceedings for technical reasons ... However, the government immediately appealed the decision to the Supreme court ... Bangladesh Supreme Court ordered a corruption case against former Prime Minister Khaleda Zia to go forward and denied her bail while awaiting trial in jail{{cite news}}: (עזרה)
^Hossain, Farid (4 באוקטובר 2007). "Bangladesh Supreme Court rejects bail for ex-premier Khaleda Zia in corruption case". International Herald Tribune. Associated Press. The High Court granted Zia bail on Sept. 30 and ordered a halt in the court proceedings for technical reasons ... However, the government immediately appealed the decision to the Supreme court ... Bangladesh Supreme Court ordered a corruption case against former Prime Minister Khaleda Zia to go forward and denied her bail while awaiting trial in jail{{cite news}}: (עזרה)
^Hossain, Farid (4 באוקטובר 2007). "Bangladesh Supreme Court rejects bail for ex-premier Khaleda Zia in corruption case". International Herald Tribune. Associated Press. The High Court granted Zia bail on Sept. 30 and ordered a halt in the court proceedings for technical reasons ... However, the government immediately appealed the decision to the Supreme court ... Bangladesh Supreme Court ordered a corruption case against former Prime Minister Khaleda Zia to go forward and denied her bail while awaiting trial in jail{{cite news}}: (עזרה)
^Hossain, Farid (4 באוקטובר 2007). "Bangladesh Supreme Court rejects bail for ex-premier Khaleda Zia in corruption case". International Herald Tribune. Associated Press. The High Court granted Zia bail on Sept. 30 and ordered a halt in the court proceedings for technical reasons ... However, the government immediately appealed the decision to the Supreme court ... Bangladesh Supreme Court ordered a corruption case against former Prime Minister Khaleda Zia to go forward and denied her bail while awaiting trial in jail{{cite news}}: (עזרה)