ח'ירבת צ'רקס

ח'ירבת צ'רקס

ח'ירבת צ'רקס הוא כפר נטוש בתחומי שמורת אלון שבשרון, בסמוך ליישוב גן שמואל.

הכפר, ששמו המקורי היה כפר מאז (באדיגית: Мэз), נמצא כחצי קילומטר מדרום-מערב לשמורה. הוא הוקם בשנת 1880 לערך בקרבת יער האלונים הגדול. הכפר הוקם על ידי צ'רקסים שהובאו למקום מבולגריה על ידי השלטונות העות'מאנים, כפליטי המלחמות העות'מאניות נגד רוסיה בבלקן, כ-15 שנים לאחר שנפלטו מהקווקז בנסיבות דומות.[1][2] הגירתם לארץ הייתה חלק מגל הגירות טרנס-לאומי נרחב מאזורי הספר של האימפריה העות'מאנית לצפון השרון שכללה גם את ההתיישבות הבוסנית בקיסריה, ואת מושבות העלייה הראשונה.[3]

הכפר היה המאוחר שבכפרי הצ'רקסים בארץ ונבנה אחרי שכפר כמא וריחניה כבר היו מיושבים מספר שנים. עם זאת הכפר היה הגדול שבכפרי הצ'רקסים בארץ. לורנס אוליפנט כתב בשנת 1884 על "שניים או שלושה יישובים צ'רקסיים במישור השרון", אך כנראה התכוון לשני היישובים שהיוו את ח'ירבת צ'רקס, שהיה שם מאוחר יותר.[4] חלק מהצ'רקסים התיישבו גם בקיסריה וביישובים אחרים בסביבה.

קיימות עדויות אודות סכסוכים ומגפות, והכפר אכן נעזב בשנת 1910 עקב מחלת המלריה. מרבית העוזבים פנו לכפרים הצ'רקסיים בירדן ומיעוטם פנו לכפר כמא וריחנייה. לאחר נטישת הצ'רקסים, אוכלס הכפר בידי ערבים מבאקה אל-גרבייה שכינו את המקום "ח'רבת סרכס".[5] ב-15 באפריל 1948, בזמן מלחמת העצמאות, הוצאו לכפר צווי גירוש על ידי אנשי ההגנה והוא פונה מיושביו. בסוף אפריל או בתחילת מאי, בסיועם של אנשי היישובים היהודיים, הרסה ההגנה את הבתים בכפר.[6]

מהכפר נותרה באר המים שעומקה 12 מטרים ושימשה את חקלאי גן שמואל להשקיה עד שנות ה-60 של המאה ה-20, כמו כן בית הקברות שהפך ל"שמורת אלון".

הערות שוליים

  1. ^ Roy Marom, Hadera: transnational migrations from Eastern Europe to Ottoman Palestine and the glocal origins of the Zionist-Arab conflict, Middle Eastern Studies 0, 2023-03-09, עמ' 1–21 doi: 10.1080/00263206.2023.2183499
  2. ^ Norman Lewis, Nomads and settlers in Syria and Jordan, 1800-1980, Cambridge: Cambridge University Press, 1987, עמ' 97-101
  3. ^ רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות לצפון השרון בשלהי התקופה העות'מאנית, מי היה כאן קודם: עולים ומתיישבים בזכרון יעקב וסביבתה. כנס לציון 20 שנה למוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019.
  4. ^ צבי אילן, טורקמנים, צ'רקסים ובוסנים בצפון השרון, השרון בין ירקון לכרמל, עמ' 280
  5. ^ יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 103, הערה 7: בערבית אין אות צ', ומשום כך השם "צ'רקסים" מופיע בערבית בצורה "סרכּס" או "ג'רכּס".
  6. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 165–166.