|
זולטאן גרגה
זולטאן גרגה במקור גריינר עד 1905, בהונגרית: Gergő Zoltán; סגד, 16 בינואר 1893[1] – בודפשט, 24 באוגוסט 1975) היה כלכלן יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט (דוקטורט .CSc) במדעי הכלכלה (1958).
קורות חיים
זולטאן גריינר נולד במשפחה יהודית כבנם של אמיל גרה (גריינר) (1855–1918), פקיד ברכבות הונגריה (מ.א.ב) הממלכתית, ושל אַאוּסלנדר גיזלה (1868–1927).[2] הוא השלים את לימודיו בית הספר התיכון העירוני הראשי בסגד ולאחר מכן בבית הספר המסחרי המלכותי הממלכתי המלכותי העליון בסגד, שם סיים את לימודיו ב-1909.[3] בין השנים 1910–1921 עבד כפקיד במחלקת החשבונאות של הבנק האנגלו-אוסטרי. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) שירת בחזית המזרחית ונפל בשבי הרוסי. לאחר שחזר הביתה, הפך לעובד ב-General Value Bank וב-Stock Motoreke Heavy Industry. משנת 1926 עבד במפעל הלבד אויפשט כרשם חברות, לימים כחשב ראשי ולאחר מכן כמזכיר החברה. בין השנים 1936 לבין 1939, היה מנכ"ל חברת "מוצרי צמר ומסחר כללי" (Gyapjúáru Kereskedelmi Kft).[4] בתחילת שנות ה-30, הצטרף לחוג של "סקירה חברתית" (Társadalmi Szemle), היה חבר מערכת של כתב העת "תקופתנו" (Korunk) בקלוז', ומאמריו פורסמו גם בנפסבה. לאחר מלחמת העולם השנייה, מונה למזכ"ל הסיוע הלאומי ולחבר צוות בוועדה הכלכלית של ההנהגה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית. במאי 1946 כיהן כמנהל הוצאות הספרים וחברת הדפוס, העיתונים סיקרה. באוגוסט 1948 מונה ליועץ השר במשרד האוצר וקיבל גם תואר ראש אגף משרד האוצר.[5] בין 1948 לבין 1950 לימד כלכלה פוליטית ב:
בנוסף לכך
- בין 1953 לבין 1959, עמד בראש המחלקה הכלכלית של אחד הגופים החשובים ביותר בהונגריה באותה התקופה "האגודה הלאומית של הקואופרטיבים" (Szövetkezetek Országos Szövetsége)
- ב-24 באפריל הגן על התזה של הדוקטורט שלו ששמה היה "הקשרים בין ערך, מחיר והכנסה לאומית"
- בשנים 1959 עד 1963 עמד בראש "המכון למחקר שיתופי"
משפחתו
- סבא רבא וסבתא רבתא מצד אביו (הידועים): אברהם גריינר, רבקה רוזליה רייך; אלברט לאם.
- סבא רבא וסבתא רבתא מצד אמו (הידועים): יוזף קליין סוחר כללי באוקניצה, מריה רוזנברג.
- סבא וסבתא (הידועים): סלמון גריינר (1833–1897 וינה, אוסטריה) סוחר, קטלין לאם; לפני נישואם אאוסלנדר (1831–1888)
- אשתו הייתה ינקה באומגרטן, בתם של איז'ק באומגרטן ופאני קליין, איתם התחתן ב-1927. התחתן בבודפשט ב-2 באוקטובר.[6]
מחקריו ופרסומיו העיקריים
- הדרך והטבע של אופן הייצור הקפיטליסטי. פרסם תחת השם גאבור נאג'. (בודפשט, 1942)
- יסודות המטריאליזם הדיאלקטי וההיסטורי. גרסה מתורגמת ומחודשת של מחקרו של סטלין תחת השם הבדוי וינצה בוטוש, עם טמאש נאג'. (בודפשט, 1942)
- כלכלה עולמית ומלחמת עולם. תחת השם גאבור נאג'. (בודפשט, 1943)
- אנציקלופדיה כלכלית קטנה. הסבר פופולרי למונחים הטכניים המצויים בעבודות המדע הכלכלי המתקדם בשפה הגרמנית. תחת השם יאנוש קיסיי. (בודפשט, 1943)
- מבוא לכלכלה. תחת השם יאנוש קיסיי. (בודפשט, 1943)
- אנגליה וארצות הברית של אמריקה במאבק על השווקים (סקירה חברתית, 1947)
- תורת הכלכלה. כלכלה פוליטית. תיאור פופולרי של היסודות הכלכליים של הסוציאליזם המדעי. (בודפשט, 1949)
- יחסים בין ערך, מחיר והכנסה לאומית. עבודת הגמר של דוקטורט. (בודפשט, 1953)
- מאבקם של הקומוניסטים למען הפצתה של התיאוריה הכלכלית המרקסיסטית-לניניסטית. 1929–1944. (סקירה כלכלית, 1960)
- עיתונאים קומוניסטים בנפסבה (עלוני היסטוריה של המפלגה, 1962)
- המאבק של המפלגה הקומוניסטית הבלתי חוקית נגד העברת העובדים ואמצעי הייצור של המפעלים בבודפשט (Párttörténeti Közlemények, 1963)
- חוויות שיתופיות של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (בודפשט, 1964)
- מאבק נגד גירוש העובדים והעברת המכונות של מפעלי בודפשט (בשחר החירות. עורך ארנה לאני, אטה נאג', קטלין פטראק. בודפשט, 1965 זיכרונות מתולדות תנועת הפועלים ההונגרית. 1944–1948 בודפשט, 1975).
- תפקידם של קואופרטיבים בחברה הסוציאליסטית (בודפשט, 1966)
- הגופים העליונים של הקואופרטיבים (Társadalmi Szemle, 1968)
תרגומיו
- קרל מרקס: הקפיטל. כרך א'. ביקורת על כלכלה. פורסם בארבעה חלקים, ההקדמה נכתבה על ידי אריק מולנאר. תורגם תחת השם הבדוי של גרגה – גאבור נאג'. (בודפשט, 1934–1937)
- קרל מרקס: לקראת ביקורת על הכלכלה הפוליטית. נספח: מתוך עבודתו של מרקס "ביקורת על כלכלה פוליטית", מתוך התכתבות של פרידריך אנגלס. 1858–1859. פורסם במלאת 70 שנה למותו של מרקס. ההקדמה נכתבה על ידי ארנה צובל. (הספרייה הקטנה של המרקסיזם-לניניזם, בודפשט, 1953)
פרסים והוקרה
- עיטור מסדר הצטיינות העמל (1955)[7]
- עיטור מסדר הצטיינות העמל דרג זהב, שלוש פעמים (1967, 1968, 1973)[8][9][10]
לקריאה נוספת
הערות שוליים
|
|
