שו"ת "אגודת אזב", 'ט"ל אורות' (הלכותשבת), "טל תורה" (תורה ומועדים), חידושים על הש"ס ועל משנה תורה של הרמב"ם, חיבור של דרשות ושו"ת וחידושים על הש"ס והשו"ע
טירנואר נולד בסאטמר כבנם הבכור של הרב יעקב הלוי טירנואר ואסתר. היה תלמיד מובהק של הרב יהודה גרינוולד, ראב"ד סטמר, שהסמיכו לרבנות בבחרותו. כמו כן היה תלמידו של הרב משה גרינוולד, רבה של קהילת חוסט ומחבר ספר "ערוגות הבושם".
התמיד בלימודו יומם ולילה בתנאים קשים ביותר: במשך שנים רבות היה אוכל בימות החול חלה יבשה טבולה במים, כי לא היה מה לאכול חוץ ממה שנותר מחלות השבת. גם בתקופת השואה המשיך בלימודו אף שנאלץ לברוח ממקום למקום. בשואה נפטרו שתיים מבנותיו, רבקה ופראדיל, ונרצחו שניים מבניו, חיים אלתר יעקב וצבי.
היה חותנו של האדמו"ר מנדבורנה-צפת רבי אהרן יחיאל לייפר, שנישא לבתו ליבא. בן נוסף שניצל מהשואה היה הרב יוסף שהיה רב ושוחט ברדאוץ שבמחוז סוצ'אבה כשהוריו היו בארץ.
תקופת חייו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר על ציר הזמן
חיבור הכולל דרשות לשבתות וימים נוראים מהשנים תרע"ו-תרצ"ז, שו"ת וחידושים על הש"ס והשו"ע. 80 עמודים המורכבים מקונטרסים ודפים בודדים. נכתב בהיותו רבה של שאמקוט.[2]
חיבור שרובו המכריע דרשות של רבו הרב גרינוולד מהשנים תר"ס-תרס"א ומה שדרש הוא בהקדמת תורת רבו. בנוסף לכך הביא דברים ששמע מרבנים אחרים ובהם רבו "ערוגת הבושם", האדמו"ר מקאסאני, רבי ישראל צבי רוטנברג, האדמו"ר מספינקה, רבי יצחק אייזיק וייס (ה"חקל יצחק"), ועוד.[3]
יצא לאור עד היום רק 'ט"ל אורות' בשתי מהדורות: מהדורה ראשונה בירושליםתשט"ו-תשי"ח בידי חתנו, האדמו"ר מנדבורנה-צפת, ומהדורה שנייה בירושלים תשמ"א על ידי נכדו ובנו הבכור של חתנו, ר' משה מאיר לייפר, שירש את אביו כאדמו"ר מנדבורנה-צפת ומאוחר יותר האדמו"ר מנדבורנה-ירושלים. בסיסה של המהדורה השנייה הוא דפוס צילום של הראשונה ועליו נוספו הוספות שונות. את חיבורו זה כתב הרב טירנואר בהיותו רבה של סוצ'אבה וסיימו ביום י"ג בניסןתרס"ח.
על ספרו 'ט"ל אורות' קיבל הרב טירנואר הסכמות נלהבות ובהם כתבו לו: "הרב הגאון חריף ובקי, צדיק ונקי" (הרב מרדכי יהודה לייב וינקלר), 'הרב המאוה"ג חסיד ויר"א כש"ת מו"ה' ("הרב המאור הגדול חסיד וירא אלוקים, כבוד שם תורתו/תפארתו מורנו ורבנו הרב" - הרב אהרנרייך משימלוי), 'הרה"ג גדול בתורה ומפורסם בחסידות וביראה טהורה צנא מלא ספרא חריף ובקי טובא (=מאוד) מו"ה הרז"ה' (הרב שאול בּרוֹך, הרבי מקאשוי ורב המקום והיה גם ראב"ד נייטרה), "הרב המאור הגדול חריף ובקי בחדרי התורה מצוין בחסידות ויראת ה' טהורה" (הרב חיים מרדכי רולר מניאמץ). וכן כתב לו הסכמה נלהבת הרב שמואל אנגיל מראדומישלה (או ראדימישלה) שהסכמתו אינה מופיעה בדפוס אך מוזכרת בשתיים מהסכמות שהודפסו ובהקדמת המחבר.
משפחתו
ילדיו:
חיים אלתר יעקב - נרצח בשואה.
צבי - נרצח בשואה.
רבקה - נפטרה בשואה.
פראדיל - נפטרה בשואה.
הרב יוסף הלוי טירנואר - היה רב ושוחט ברומניה במחוז סוצ'אבה בעיר רדאוץ והתפלל בבית הכנסת הגדול של רדאוץ לאחר השואה ונפטר שם מהתקף לב בגיל צעיר.
ליבה - אשת ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-צפת/באניה שהיה בן ר' דוד לייפר מבאניה שנרצח בשואה. עלתה עם הוריה ובעלה לארץ והשתכנו בצפת.
מחתנו, הרבי מנדבורנה-צפת, שנשא לאישה את בתו ליבה, נולדו נכדיו:
ר' משה מאיר לייפר - הרבי מנדבורנה-ירושלים. חתן הרב שלמה זלמן אהרנרייך משימלוי. מחבר "משמרת השבת", "משמרת המועדות", "אורות משה". יש לו קהילות גם בבני-ברק, בית שמש ולונדון.
ר' חיים אלתר דוד לייפר - הרבי מנדבורנה-חיפה. למד בישיבת צאנז בנתניה ומכהן כרב קהילת צאנז בחיפה משנים לפני היותו אדמו"ר.
ר' מרדכי יצחק לייפר מקאלוש - חתן ר' דוד משה רוזנבוים מקרצ'ניף, המכהן כאדמו"ר מקאלוש ברמת בית שמש ג' ולפני כן בשכונת הר נוף בירושלים ובבורו פארק.
בת, אשת ר' ישראל שנייבלג, הרבי מזידיצ'וב-באלחוב בבית שמש שנפטר בניסן תשע"ג.
מקור השם טירנואר
מקובל ששם המשפחה מעיד שמקור משפחתו של הרב טירנואר מהעיר טרנבה בסלובקיה ולפי המקובל היא העיר שהתפרסמה על שמו של רבי יצחק אייזיק מטירנא, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים שחי במאה השנייה לאלף השישי לבריאת העולם (ה'ק'-ה'קצ"ט) לפי תאריך העברי, בין המחצית השנייה של המאה ה-14 למחצית הראשונה של המאה ה-15 בתאריך הלועזי. אך העיר הזו היא בסלובקיה ואז הייתה בהונגריה הגדולה, ורבותיו של ר' יצחק אייזיק מטירנא היו מאוסטריה, וכן "ספר המנהגים" הנודע שלו מבוסס בעיקר על מנהגי אוסטריה ולא הונגריה, לכן מסתבר יותר שמדובר בעיר בחבל בוהמיה שהיום הוא בצ'כיה וקשור תרבותית באוסטריה, שלה הגיות שונות קרובות מאוד לעיר שבסלובקיה והכתיבים "טירנא" ו"טירנוי" יכולים להתייחס גם אליה, והיא מתאימה יותר מהעיר הסלובקית. הרב שמואל הכהן וינגרטן מסיק כך במחקרו "ר' יצחק אייזיק מטירנא ותולדותיו"[4] וכותב שהעיר הסלובקית נהגתה בזמנו של ר' יצחק אייזיק בדל"ת בידי היהודים כפי שנמצאו בכתובות של מצבות שם שכתוב בהן למשל "דירנויא",[5] אך העיר הצ'כית נהגתה תמיד בטי"ת בידי היהודים בכל צורות הכתיב שלה.
^ראו ב"לקריאה נוספת" בערך על ר' יצחק אייזיק מטירנא.
^הרב ויינגרטן מעיר שבספר בסלובקית על העיר כתוב שמקור שמה הוא במילה "טרני" שפירושה "קוצים" וככל הנראה היהודים הגו בדל"ת כי גם "דירנער" ביידיש פירושה "קוצים".
