ז'וזה-אלן סאהל

ז'וזה-אלן סאהל
José-Alain Sahel
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 ביולי 1955 (בן 69)
תלמסאן, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
השכלה האוניברסיטה של שטרסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק University of Pittsburgh School of Medicine, Quinze-Vingts National Eye Hospital, המרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג, המוסד הלאומי לבריאות ומחקר רפואי, Eye and Ear Foundation עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Scientific Grand Prize of the NRJ Fondation (2006)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ז'נבה (2010)
  • מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (23 בנובמבר 2022)
  • CNRS innovation medal (2012)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (14 בנובמבר 2012)
  • קצין בלגיון הכבוד (30 בדצמבר 2017)
  • Emilia Valori award for science (2005)
  • פרס וולף לרפואה (2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'וזה-אלן סהלצרפתית: José-Alain Sahel) הוא רופא עיניים ומדען צרפתי. כיום הוא מכהן כראש המחלקה לרפואת עיניים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג, מנהל מרכז העין של UPMC, וראש קרן העין והאוזן לרפואת עיניים. הוא הוביל בעבר את מכון הראייה בפריז, מרכז מחקר המקושר לאחד מבתי החולים לעיניים העתיקים ביותר באירופה - בית החולים הלאומי לעיניים קנז-ואן בפריז, שהוקם בשנת 1260. הוא חלוץ בתחום הרשתית המלאכותית וטיפולי התחדשות העין. הוא חבר באקדמיה הצרפתית למדעים.

ביוגרפיה

אלן סהל נולד בטלמסן (אלג'יריה) בשנת 1955. הוא למד רפואה באוניברסיטת שטרסבורג ובבתי החולים לריבואזיה וסן-לואי. בשנת 1980 קיבל תואר דוקטור לרפואה עם מדליה מהפקולטה של פריז ובשנת 1984 השלים את ההתמחות שלו ברפואת עיניים. את 20 שנותיו המקצועיות הראשונות בילה בבית החולים האוניברסיטאי של שטרסבורג כעוסק ברפואת עיניים, ולאחר מכן עבר לבית החולים הלאומי לעיניים קנז-ואן בפריז, שם הפך לראש המחלקה בשנת 2001. באותה תקופה שימש גם כראש מחלקת רפואת עיניים ופתולוגיה בקרן אדולף דה רוטשילד.

אלן סהל שימש גם כפרופסור לרפואת עיניים באוניברסיטת פייר ומארי קירי בפריז וכפרופסור למדעי הרפואה (כיסא קמברלג') ביוניברסיטי קולג' לונדון.[1] הוא היה גם פרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שיתף פעולה עם המומחים המובילים בעולם בתחום, הפרופסורים דניאל אלברט וג'ון דאולינג.

באוקטובר 2016, אלן סאהל נשכר על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג כיו"ר המחלקה לרפואת עיניים, מנהל מרכז העיניים UPMC ויו"ר קרן העיניים והאוזן לרפואת עיניים.[2]

מחקר

אלן סהל תרם רבות להתקדמות המחקר הבסיסי והקליני בתחום הראייה. בשנת 1992 הוא ייסד את המעבדה לפיזיופתולוגיה תאית ומולקולרית של הרשתית בשטרסבורג, שהתמחתה במחקר תרגומי על מנגנוני ניוון תאי הרשתית.

מאוחר יותר הפכה מעבדה זו ללב מכון הראייה שאלן סהל ייסד בפריז בשנת 2008.[3] מכון זה הוא אחד המרכזים הגדולים ביותר באירופה למחקר משולב על מחלות עיניים ומשלב חמש עשרה קבוצות אקדמיות וקליניות המעסיקות יותר מ-250 חוקרים. שם המשיך סהל את מחקרו על ביולוגיה התפתחותית, גנומיקה פונקציונלית, פיזיולוגיה ותרפיה (תאי גזע, תרפיה גנטית, פרמקולוגיה, רשתית מלאכותית), מחקר על ביומרקרים רלוונטיים ומודלים של מחלות. הקו המנחה של עבודתו הוא הבנת אובדן הראייה המרכזית ומניעתו באמצעות ניוון תאי פוטורצפטורים (רטיניטיס פיגמנטוזה גנטית) וניוון מקולרי (AMD).

אחת התגליות המשמעותיות שעשו אלן סהל ועמיתיו תיירי לוויייאר וסאדק מוהנד-סעיד היא שתא קולט אור מייצרים גורם טרופי (המכונה קונסולידציה פקטור קונס או RdCVF עבור Rod-derived Cone Viability Factor) שמשתמש בתאי הפוטורצפטורים של הקונוס (Cone photoreceptors) כדי לשרוד.[4] תגלית זו סיפקה את הבסיס הביולוגי לאינטראקציות פאראקריניות בין המוטות לקונוסים, והראתה שאינטראקציות אלו ממלאות תפקיד מרכזי בשמירה על חיותם של תאי הפוטורצפטורים. גורם ה-RdCVF יכול לשמר את הראייה המרכזית במחלות עיוורון מסוימות בבני אדם.

המחקר הקליני בהובלת אלן סהל משולב בצורה הדוקה עם המחקר הניסויי: עיבוד מידע, מחקר גנטי, מחקר טיפולי, כולל מידול, הוכחת מושגים פרה-קליניים, פיתוחים טכנולוגיים בהדמיה וכירורגיה, היוצרים אתר מחקר משולב על מחלות הראייה. המחקר הקליני המבוצע כולל את ניסויי הטיפול הגנטי הקליניים הראשונים (מחלת סטרגרדט) עם מרכז צפון אמריקאי ושילוב קליני של המרכז הלאומי הצרפתי להפרעות רשתית עם השתתפות של יותר מ-5000 מטופלים. אלן סהל מתאם תוכניות מחקר אירופיות רחבות היקף על הרשתית, גנומיקה פונקציונלית, נוירופרוטקציה של הרשתית, הזדקנות, ולפניונה לאחרונה על טיפולים. אלן סהל הוא גם מתאם רשת של למעלה מ-80 מרכזי מצוינות בניסויים קליניים של מחלות רשתית בקרב אירופאים.

בנוסף הוא גם ממציא ובעלים משותף של יותר מעשרים פטנטים.

פרסים

  • 1980 - מדליית התזה
  • 1985 - פרס IPSEN למחקר, קרן IPSEN
  • 1986 - פרס קרן המחקר הטיפולי
  • 1990 - פרס חוקר בינלאומי למחקר למניעת עיוורון
  • 1990 - פרס המחקר, האגודה הצרפתית לאופתלמולוגיה
  • 1994 - פרס החסות, קרן אלזס
  • 2001 - מדליית זהב להצטיינות טייפלופילית, פריז
  • 2002 - אביר המסדר הלאומי להצטיינות
  • 2002 - פרס Coup d'élan, קרן Schuller-Bettencourt
  • 2005 - פרס הנאמנים (עם תיירי לוויייאר), קרן הלחימה בעיוורון, ארצות הברית
  • 2005 - פרס אמיליה ואלורי, האקדמיה למדעים
  • 2006 - חבר באקדמיה האירופית לאופתלמולוגיה
  • 2006 - פרס המדע הגדול, קרן NRJ, המכון של צרפת
  • 2006 - פרס המצוינות במחקר על הראייה, מכון המחקר של אלקון
  • 2007 - חבר באקדמיה הבינלאומית לאופתלמולוגיה
  • 2007 - פרס הבונים, רשת המחקר לבריאות הראייה, קוויבק
  • 2007 - פרס אלטרן לחדשנות, קרן אלטרן
  • 2007 - חבר באקדמיה למדעים, המכון של צרפת
  • 2008 - מדליית זהב, אוניברסיטת פייר ומארי קירי
  • 2008 - אביר לגיון הכבוד
  • 2008 - חבר כבוד DOG
  • 2010 - דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת ז'נבה
  • 2012 - מדליית Coscas, Retina 2012, רומא
  • 2012 - הרצאת ז'ולס גונין, פרס קרן המחקר על הרשתית, רייקיאוויק
  • 2012 - מדליית החדשנות של CNRS
  • 2012 - קצין המסדר הלאומי להצטיינות
  • 2013 - עמית כסף של ARVO
  • 2015 - פרס לורה ליגט גונד
  • 2024 - פרס וולף לרפואה במשותף עם בוטונד רושקה על כך שהובילו את פיתוחן של שיטות גנטיות פורצות דרך לעצירת מחלות ניווניות של הראייה.[5]

הערות שוליים

  1. ^ "University College London profile for José-Alain Sahel". iris.ucl.ac.uk (באנגלית). University College London. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2018-02-08.
  2. ^ "Quest to Cure Blindness: Pitt, UPMC Recruit World-Renowned Expert in Research and Therapies for Blindness and Vision Impairment". University of Pittsburgh Medical Center (באנגלית). 2016-10-05. נבדק ב-2018-04-11.
  3. ^ Petitnicolas, Catherine (2008-03-25). "Le premier centre européen de la vision créé à Paris". FIGARO (בצרפתית). נבדק ב-2018-04-11.
  4. ^ Sahel, JA. (2010). "Rod-derived cone viability factor for treating blinding diseases: from clinic to redox signaling". Sci Transl Med. 2 (26): 26ps16. doi:10.1126/scitranslmed.3000866. PMC 2896730. PMID 20375363.
  5. ^ איתי נבו, טיפול בעיוורון, הצפנה ושיבוט צמחים: פרסי וולף 2024, באתר ynet, 3 ביולי 2024