ז'ואן דה נובה
Île Juan de Nova

תמונת נוף של האי
נתונים גאוגרפיים
מיקום	מצר מוזמביק
קואורדינטות	17°03′16″S 42°43′30″E / 17.054444444444°S 42.725°E / -17.054444444444; 42.725
סוג	אי נמוך
שטח	4.4 קמ"ר
אורך	6 קילומטר
רוחב	1.6 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה	צרפת
אוכלוסייה	0
אזור זמן	UTC+3
מגלה	ז'ואן דה נובה
תאריך גילוי	1501
(למפת האוקיינוס ההודי מוגדלת)   ז'ואן דה נובה (למפת האוקיינוס ההודי רגילה)   ז'ואן דה נובה (למפת מדגסקר רגילה)   אנטננריבו אנצירננה טומאסינה מאהאז'אנגה טוליארה פיאנארנצוה אנטסיראבה מיוט (צרפת) קומורו מצר מוזמביק האוקיינוס ההודי ז'ואן דה נובה (למפת מדגסקר מוגדלת)   אנטננריבו אנצירננה טומאסינה מאהאז'אנגה טוליארה פיאנארנצוה אנטסיראבה מיוט (צרפת) קומורו מצר מוזמביק האוקיינוס ההודי ז'ואן דה נובה

ז'ואן דה נובה (בצרפתית: Île Juan de Nova) הוא אי נמוך לא מיושב במצר מוזמביק בשלטון צרפת. האי הוכרז כשמורת טבע על ידי צרפת.

האי התגלה על ידי האדמירל הספרדי בשירות פורטוגל חואן דה נובה שגילה אותו בשנת 1501, ומכאן שמו. צרפת שולטת באי מאז 1897.

כריית גואנו באי החלה בתחילת המאה ה-20 ונסתיימה ב-1970. במהלך מלחמת העולם השנייה האי ננטש והמתקנים שבו הוחרבו כדי שלא יפלו בידי הגרמנים. צוללות של גרמניה הנאצית נהגו לעגון באי.

באי מסלול נחיתה שאורכו 1,300 מטרים.

אורכו של האי הוא 6 קילומטרים ורוחבו כקילומטר. מסביב לאי ישנן שוניות אלמוגים בשטח של 40 קמ"ר. פני השטח שלו מיוערים ושטוחים.

האי, זוהה כאזור חשוב לציפורים (Important Bird Area). באי, מושבה של כ-100,000 שחפיות כהות. באי ישנה מושבה קטנה יותר בת 100 שחפיות צהובות מקור.

היישוב האנושי באי החל בתחילת המאה ה-20 לכריית הגואנו. במלחמת העולם השנייה האי ננטש ומתקניו שכללו האנגר, קווי רכבת ובתים הוחרבו כדי שלא יפלו לידי הגרמנים. היישוב באי ננטש ב-1970 עת הופסקה כריית הגואנו.

כיום אין באי תושבי קבע, אך ישנו חיל מצב צרפתי קטן ותחנה מטאורולוגית (המידע מהתחנה נגיש ברשת האינטרנט).

• הערך באתר infoplease

מדיה וקבצים בנושא ז'ואן דה נובה בוויקישיתוף