בתור חובבן, ניצח אלמיידה ב-2016 את אליפות פורטוגל בנגד השעון ובכביש עד גיל 19. ב-2017 רכב בקבוצת הקונטיננטל Unieuro Trevigiani – Hemus 1896.
ב-2018 הצטרף ל-Hagens Berman Axeon מדרג הפרו קונטיננטל, שנחשבת לאחת מקבוצות הפיתוח המובילות בענף. הוא ניצח במדיה את מרוץ לייז'–בסטון–לייז' עד גיל 23, סיים שני לאלכסנדר ולאסוב ב"בייבי ג'ירו" (הג'ירו ד'איטליה עד גיל 23) וסיים שביעי בטור דה ל'אווניר, 2:35 דקות מטאדיי פוגאצ'אר המנצח. באליפות פורטוגל עד גיל 23, סיים שני גם במקצה נגד השעון וגם במקצה הכביש. אלמיידה ייצג באותה העונה את פורטוגל באליפות אירופה עד גיל 23 בנגד השעון, וסיים במקום העשירי.
ב-2019 ניצח אלמיידה את אליפות פורטוגל בנגד השעון ובכביש עד גיל 23, הוא התחרה בטור של יוטה וסיים רביעי כללי, 2:26 דקות מבן הרמנס המנצח. אלמיידה ניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר במרוץ.
דקונינק קוויק-סטפ (2020–2021)
אלמיידה במהלך ג'ירו ד'איטליה 2021
ב-2020, הפך אלמיידה למקצוען עם הצטרפותו לקבוצת דקונינק קוויק-סטפ.[1] הוא התלבט בוולטה או אלגארבה, כשסיים במקום התשיעי הכללי. בשל התפרצות מגפת הקורונה ששיבשה את עונת המרוצים, המרוץ הבא בו התחרה אלמיידה התקיים כחמישה חודשים לאחר מכן, כשסיים שלישי בוואלטה אה בורגוס, 1:12 מבן קבוצתו שניצח את המרוץ, רמקו אוונפול. אלמיידה המשיך בכושר הטוב גם בטור ד'לאן ובג'ירו דל'אמיליה, כשבראשון סיים במקום השביעי הכללי ובמרוץ החד יומי שנערך באיטליה הוא הגיע שני לאלכסנדר ולאסוב, בהפרש של 9 שניות. אלמיידה המשיך להתחרות באיטליה כהכנות לג'ירו ד'איטליה, כשגם ב-Settimana Internazionale Coppi e Bartali סיים על הפודיום, 17 שניות מג'ונתן נארבייז המנצח ובמקום השלישי.
רביעי בג'ירו ד'איטליה
אלמיידה הגיע לגרנד טור הראשון שלו, הג'ירו ד'איטליה, בכושר שיא. הוא פתח את המרוץ עם מקום שני בקטע הפרולוג, 22 שניות מפיליפו גאנה המנצח. בקטע ה-2 שהסתיים בספרינט סלקטיבי אל קו הסיום בעלייה הגיע במקום השישי. בקטע ה-3, הקטע ההררי הראשון במרוץ, ניצח ג'ונתן קאייסדו אך אלמיידה היה זה שעבר להובלה הכללית במרוץ, כשהוא הופך לפורטוגלי הראשון במרוץ מזה שלושה עשורים להוביל את הג'ירו.[2] בקטע ה-5 סיים אלמיידה במקום השלישי אחרי שפיליפו גאנה ניצח מקבוצת הבריחה. בקטע ה-9 הראה אלמיידה סימני חולשה בעלייה האחרונה וסיים במקום ה-19 את הקטע, כשיריביו לדירוג הכללי, פייו בילבאו ו-וילקו קלדרמן צמצמו ממנו את הפער לפחות מ-40 שניות. למרות זאת אלמיידה המשיך לשלוט במרוץ לאורך הקטעים השונים והוא נכנס לשבוע השלישי כשהוא עדיין מוביל את המרוץ, בקטע ה-14 הגדיל את הפער מיריביו כשסיים שישי את הקטע ובילבאו שהיה במקום השלישי כבר החזיק בפער של יותר מ-2 דקות ממנו. בקטע ה-15 סיים אלמיידה רביעי, כ-37 שניות מטאו גייגן הארט המנצח. קלדרמן הגיע כ-2 שניות וג'אי הינדלי, שגם הוא רוכב קבוצת סאנווב בדומה לקלדרמן, סיים במקום השלישי. בזכות ההופעה של גייגן הארט והינדלי, הם נכנסו לתמונת הדירוג הכללי, במקומות ה-3 וה-4 בהתאמה. בקטע ה-18, שהיה הקטע ההררי ביותר במרוץ, נשבר אלמיידה במהלך הטיפוס לסטלביו. הוא סיים במקום השביעי את הקטע, במרחק של 4:51 דקות מהינדלי המנצח וגייגן הארט שהגיע לצידו, וירד עד המקום ה-5 הכללי, לאחר 15 ימים בהובלת המרוץ ובחולצה הוורודה. בקטע ה-21 והאחרון, סיים אלמיידה במקום הרביעי בקטע שהיה קטע נגד השעון, הוא רכב כ-35 שניות מהיר יותר מפייו בילבאו, וחזר על חשבונו למקום הרביעי הכללי, 2:57 דקות מטאו גייגן הארט שניצח את הג'ירו, שלישי בקטגוריית הנקודות ושלישי בקטגוריית הרוכב הצעיר.
2021
לאחר העונה הראשונה והמוצלחת שלו בתור מקצוען, אלמיידה התחיל את 2021 בטור האמירויות וסיים שם במקום השלישי, 1:02 דקות מטאדיי פוגאצ'אר המנצח. בטירנו–אדריאטיקו סיים אלמיידה שישי, גם במרוץ הזה ניצח פוגאצ'אר, בפער של 4:54 דקות מאלמיידה. לאחר מכן התחרה בוולטה אה קטלוניה וסיים שביעי כללי. גם בעונה הזו המטרה של אלמיידה הייתה הג'ירו ד'איטליה, אך הפעם דקונינק קוויק-סטפ זינקה עם רמקו אוונפול כמוביל ואלמיידה הקריב את הסיכויים שלו במרוץ עבורו. אלמיידה פתח את הג'ירו עם מקום רביעי בקטע הפרולוג, בשבוע השלישי הצליח לצמצם נזקים ולחזור לתמונת הדירוג הכללי אחרי פרישתו של אוונפול בשל התרסקויות. בקטע ה-16 סיים אלמיידה שישי ובקטע ה-17 וה-19 סיים במקום השני, לדן מרטין ולסיימון ייטס, כשהוא משאיר מאחוריו את מוביל המרוץ ומי שהמשיך עד לניצחון בו, איגן ברנל. בסופו של דבר סיים אלמיידה במקום השישי הכללי את הג'ירו, 7:24 דקות מברנל. בהמשך העונה השיג את הניצחון המקצועני הראשון בקריירה שלו, כשניצח את אליפות פורטוגל בנגד השעון. הוא ייצג את פורטוגל באולימפיאדת טוקיו (2020) וסיים במקום ה-13 במרוץ הכביש ובמקום ה-16 בנגד השעון. אלמיידה המשיך לניצחונות גם בטור של פולין ובטור דה לוקסמבורג, כשבפולין ניצח את הקטע ה-2 וה-4 ובלוקסמבורג את הקטע הראשון. לקראת סוף העונה הוא ערך הופעת בכורה במקצה העלית באליפות העולם וסיים שנה שנייה ברציפות במקום השני בג'ירו דל'אמיליה ובמקום השלישי במילאנו–טורינו.
