ז'אק נתן נולד בסופיה, במקביל ללימודיו בתיכון הצטרף לחוגי הנוער של המפלגה הקומוניסטית וב-1922 מונה למזכיר פוליטי בתנועה. בהמשך, יצא ז'אק נתן למוסקבה ובה רכש השכלה אקדמית בהיסטוריה כלכלית באוניברסיטת מוסקבה. ב-1930 שב לבולגריה והחל לכתוב במספר ביטאונים, חלקם מטעם יהדות בולגריה כגון "ההד היהודי" (בבולגרית: еврейски ехо) וחלקם מטעם המפלגה הקומוניסטית כגון הביטאון "כוכב" (בבולגרית: Звезда). הוא נעצר מספר פעמים על ידי השלטונות בשל פעילותו הקומוניסטית. בין 1941 ל-1943 נכלא במחנה מעצר. בספטמבר 1944, לאחר הפיכתחזית המולדת נמנה ז'אק נתן עם בולטי התאורטיקנים של המפלגה הקומוניסטית בתחום הכלכלה המתוכננת.
בין 1949 ל-1952 כיהן כסגן יושב ראש מועצת המדינה לענייני מדע, אמנות ותרבות. ב-1961 היה לחבר האקדמיה למדעים של בולגריה ובהמשך מנהל מכון הכלכלה של האקדמיה למדעים. נתן כיהן כפרופסור לכלכלה פוליטיתבמכון לכלכלה על שם קרל מרקס, ורקטור המכון, וכן כפרופסור באוניברסיטת סופיה.[1] לאורך הקריירה פרסם ז'אק נתן מספר רב של ספרים ומאמרים. ז'אק נתן הלך לעולמו בסופיה ב-1974.
בקרב יהדות בולגריה
בספטמבר 1944, לאחר ההפיכה שהובלה על ידי "חזית המולדת" החלו הקומוניסטים היהודים להשתלט בכוח על מוסדות הקהילה היהודית. ההשתלטות לוותה גם באלימות, אם כי במידה פחותה לאין שיעור מהאלימות שהפגינה המפלגה הקומוניסטית במהלך תהליך השתלטותה הכללי על בולגריה. הקומוניסטים הקימו את "הסקציה היהודית" בחזית המולדת והעמידו בראשו את ז'אק נתן. דרך המנגנון הכללי העמיקו את שליטתם על מוסדות הקהילה, תוך עימות מול התנועה הציונית. בהמשך, עם תחילת גל העלייה לישראל ניסו חברי הסקציה היהודית להשתלט על מנגנון העלייה מבולגריה שהופעל ונוהל על ידי שייקה דן, וזאת במטרה לעכב את יציאת היהודים ככל הניתן. טרייצ'ו קוסטוב אשר כיהן כסגן ראש ממשלת בולגריה וממלא מקומו של גאורגי דימיטרוב החולה, מנע מחברי הסקציה מלהשתלט על מנגנון העלייה ואף הזהיר את ז'אק נתן אישית. עם התערערות מעמדו של קוסטוב עלה בידי הסקציה להשתלט דה יורה על מנגנון העלייה, אך דה פקטו העלייה נמשכה ללא הפרעה בניהולו של שייקה דן.[2][3]
ב-1949 מונה ז'אק נתן ליושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה. במהלך תפקידו הוחלט על פרישה מהקונגרס היהודי העולמי, על סגירת בתי הספר של הקהילות היהודיות בערים השונות בשל חוסר בתלמידים, ועל מסירת המבנים לידי הממשלה. ב-20 באפריל1952 התכנסה הוועידה החמישית של הקונסיסטוריה ובה השתתפו נציגים מ-13 קהילות בלבד. בהחלטה המסכמת של הקונסיסטוריה נקבע כי יהודי בולגריה ימשיכו להשתתף בבניין הסוציאליזם בבולגריה תוך הבעת שנאה לאימפריאליזם של בריטניה וארצות הברית.[4][5]