אנקטיל ניצח גם באחד מהמונומנטים הגדולים של מרוצי האופניים - לייז'–בסטון–לייז'. הוא ניצח במרוץ גנט - וולגם, וסיים שני וחמישי באליפות העולם לאופני כביש. אנקטיל זכה במרוץ היוקרתי ביותר נגד השעון - הגראנד פרי דה נאסיונס - 9 פעמים, הראשון שבהם היה ב-1953, בעודו בן 19 בלבד, והאחרון ב-1966, בגיל 32. אנקטיל רשם גם 5 ניצחונות במרוץ היוקרתי פאריז-ניס. סה"כ זכה אנקטיל ב-200 מרוצי כביש לאורך כל הקריירה.
למרות הישגיו, לא זכה אנקטיל לפופולריות רבה בקרב חובבי הספורט בצרפת, שראו בו מכונה חסרת רגשות, ולעיתים קרובות עודדו את יריביו על הכביש. אנקטיל נתפס בקרב הצרפתים כרוכב שהגיע להישגים בגלל ניצחונותיו המרשימים במרוצים נגד השעון, ופחות משום שהיה רוכב נחוש או בעל סיבולת גבוהה.[1] אנקטיל טען לא אחת כי מטרתו העיקרית הייתה להרוויח כסף מאופניים ותו לא.
אנקטיל היה רוכב מקצועני 16 שנה עד לפרישתו ב-1969. הוא מת מסרטן ב-1987.
