ז'איר ונטורה פיליו (Filho), הידוע בכינוי ז'אירזיניו (Jairzinho, נולד ב-25 בדצמבר1944, בריו דה ז'ניירו), הוא כדורגלן עבר ברזילאי. היה מכוכבי נבחרת ברזיל במונדיאל 1970 במקסיקו. הוא הכדורגלן היחיד בהיסטוריה של המונדיאל אשר הבקיע שער בכל אחד ממשחקי טורניר הגמר, כאשר הבקיע שבעה שערים במקסיקו 1970.
קריירה
ערך את הופעת הבכורה שלו בבוטפוגו כבר בגיל 17. בתחילה, בתפקיד קיצוני שמאלי. כאשר הקיצוני הימני של בוטפוגו, באותה עת, היה גארינצ'ה, שהיה גיבורו של ז'אירזיניו הנער. ברוב משחקיו הראשונים הוא שיחק באגף השמאלי או כחלוץ מרכזי. כאשר גארינצ'ה נפצע, החליף אותו ז'אירזיניו ותיפקד כקיצוני ימני, עמדה בה התברר כי הוא מצטיין במיוחד.
את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית ערך בגיל 19 ב-1964 כנגד פורטוגל. גם כאן, כמחליפו של גארינצ'ה הפצוע. הוא אף השתתף בטורניר הגביע העולמי באנגליה ב-1966. מאחר שעמדת הקיצוני הימני הייתה מאוישת על ידי גארינצ'ה, חזר ז'אירזיניו לעמדת הקיצוני השמאלי בטורניר באנגליה, אולם, ללא הצלחה רבה והטורניר נסתיים בכישלון צורב לנבחרת הברזילאית אשר לא הצליחה להעפיל לרבע הגמר מהבית המוקדם.
בטורניר הגמר של הגביע העולמי במקסיקו ב-1970 שיחק ז'אירזיניו בתפקיד הקיצוני הימני. במשחקי הבית המוקדם שנערכו בגוודלחרה הוא כבש שני שערים במשחק הניצחון על צ'כוסלובקיה 4:1. במשחקה השני של ברזיל, כנגד אנגליה הוא כבש את שער הניצחון (1:0) לאחר מהלך כדרור של טוסטאו ומסירה מבריקה של פלה. הוא כבש שער נוסף בניצחונה של ברזיל על רומניה 3:2. ברבע הגמר כבש שער מול פרו (4:2) ובחצי הגמר כבש מול אורוגוואי (3:1). במשחק הגמר, מול נבחרת איטליה, כבש את השער השלישי בניצחון נבחרתו 4:1. למרות שהבקיע שבעה שערים בששת משחקי נבחרתו, לא זכה ז'אירזיניו בתואר מלך השערים. הקדים אותו החלוץ הגרמני גרד מילר עם 10 שערים שכבש בטורניר.
הוא שיחק בנבחרת הלאומית גם במסגרת מונדיאל 1974 ואף כבש שני שערים בטורניר. לאחר הטורניר עבר לשחק בצרפת במדי מרסיי, אך חזר במהרה לברזיל שם הצטרף לקרוזיירו. למרות שלא שותף בסגל למונדיאל 1978, הוא המשיך לשחק בנבחרת ברזיל עד מרץ 1982, עת שיחק את משחקו האחרון במדיה נגד נבחרת צ'כוסלובקיה (1-1). הוא כבש 34 שערים לזכות ברזיל ב-82 משחקים בינארציים בהם לבש את מדי הנבחרת הלאומית.
ז'אירזיניו סיים את קריירת המשחק שלו בקבוצת פורטוגיזה מוונצואלה. הוא עבר לקריירת אימון ובשנים האחרונות אימן את נבחרתה הלאומית של גבון. הוא פוטר ממשרה זו לאחר הפסדה של גבון לאנגולה בלואנדה במסגרת המשחקים המוקדמים למונדיאל 2006. הישגו הגדול ביותר כמאמן הוא, כנראה, גילויו של רונאלדו בגיל 14. הוא הבחין בכישרונו והמליץ עליו לקבוצתו בעבר, קרוזיירו.
ז'אירזיניו הצטיין במהירותו הגבוהה שסייעה לו לחלוף תוך כדי כדרורים מהירים על מגיני היריב. הייתה לו שליטה טובה בכדור בשתי רגליו ובעיטה חזקה ומדויקת. סבל מפציעות רבות, דבר אשר פגע בקריירה שלו בצורה קשה.
