ועדת העיון מחדש ברשומות הנוגעות להתנקשות (Assassination Records Review Board) היא גוף ממשל אמריקני אשר פעל בין השנים 1992–1998.
רצח קנדי נחקר בידי גופים רבים, בידי סוכנויות ממשל כגון ה-FBI והשירות החשאי של ארצות הברית, בידי גופי אכיפת חוק מקומיים כגון משטרת דאלאס והתובע המחוזי בניו אורלינס, ג'ים גאריסון, ואף בידי שתי ועדות. הראשונה, אשר פעלה בשנים 1963–1964, ועדת וורן, והשנייה ועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות, אשר פעלה בין השנים 1976–1978. כל גוף שחקר את הרצח הגיע למסקנה שונה. יש שמצאו הוכחות לקשר לרצח, ויש שהסיקו כי לי הארווי אוסוואלד הוא הרוצח, וכי פעל לבדו. סרטו של אוליבר סטון JFK תיק פתוח משנת 1991, עורר מחדש את החשדות, ואת התחושה בציבור האמריקני כי עדיין לא ניתנה תשובה משביעת רצון לתעלומה. רשומות רבות הנוגעות לרצח עדיין היו חסויות, והייתה תחושה כי לאחר כשלושה עשורים שחלפו מאז הרצח, ולאחר סיומה של המלחמה הקרה, אין לכך כל הצדקה.
באווירה ציבורית זו החליט בית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 1992 על חקיקת "חוק הרשומות הנוגעות לרצח הנשיא ג'ון פ. קנדי". על פי החוק (המכונה בקיצור חוק JFK") הוקמה ועדה, שנקראה "ועדת העיון מחדש ברשומות הנוגעות להתנקשות" (Assassination Records Review Board) בת חמישה מומחים - היסטוריונים, משפטנים וארכיבאים. הוועדה הייתה גוף עצמאי הכפוף ישירות לנשיא ארצות הברית. תפקידה היה לבחון את כל הרשומות הנוגעות לרצח הנמצאות בידי הרשויות השונות, ולאשר את פרסומן לציבור. הוחלט כי משהחליטה הוועדה על פרסום מסמך כלשהו, רק הנשיא יכול להפוך החלטה זו.
הוועדה פעלה בין השנים 1992 ו-1998, ופרסמה עשרות אלפי מסמכים שהיו חסויים קודם לכן. כן ראיינה הוועדה עדים, והקליטה את עדותם בווידאו (המדובר בעדים כגון איש השירות החשאי ג'יימס הוסטי, אשר ראיין את מרינה אוסוואלד, אשתו של לי הארווי אוסוואלד, ימים ספורים לפני הרצח). הוועדה עיינה מחדש במסמכים הרפואיים, בדו"חות הניתוחים לאחר המוות, וראיינה את כל הרופאים ואנשי הצוות הרפואי הקשורים בטיפול בקנדי ובניתוח גופתו. כן בדקה הוועדה את הסרט המפורסם שצילם אברהם זפרודר, שימרה אותו, וידאה כי המדובר בסרט האותנטי, והכריזה כי הוא רכושו של העם האמריקני.
הוועדה פרסמה את דרכי פעולתה ומסקנותיה, וכן המלצות לפעולה במקרה עתידי שבו תהיינה נסיבות דומות.
בערימות המסמכים שפורסמו על ידי הוועדה לא נמצא עדיין "האקדח המעשן" המוכיח את אחת התאוריות או סותר אותה. עם זאת פעולת הוועדה בתחום חשיפת המסמכים, תיעוד ושימור עדויות, ווידוא האותנטיות של מסמכי מפתח, השאירה את הדרך פתוחה לחוקרים עתידיים, אשר עלולים היו למצוא עצמם במצב בו חלק מן הראיות חסויות, ואלו שהן נחלת הציבור אינן עוד במצב בו ניתן לעשות בהן שימוש, וכי עדי מפתח הלכו לעולמם מבלי שיתנו את גרסתם.
מתוך אוסף של חמישה מיליון מסמכים, 88% שוחררו לציבור הרחב. 11% נוספים שוחררו כשחלק מתוכנם הוסתר. 1% מהמסכים, שהיו קשורים ישירות להתנקשות, אורכבו ותוכננו להחשף לציבור הרחב לאחר 25 שנה, באופן מלא או חלקי, בהתאם ל"חוק JFK".[1] לאחר 25 שנה, ב-24 ביולי 2017, נחשפו 3810 מסמכים (מתוכם 441 מסמכים שלא נחשפו בעבר ו-3369 מסמכים שנחשפו בחלקם). ב-26 באוקטובר 2017, בהתאם לחוק, נחשפו לציבור 2891 מסמכים נוספים. בנוסף, הארכיון הלאומי חשף לציבור את התיעוד האלקטרוני הלא מסווג של תכתובות ועדת העיון מחדש ברשומות הנוגעות להתנקשות, במספר כולל של למעלה מ-69 אלף קבצים ומסמכים.[2][3] עם זאת, בהוראת הנשיא דונלד טראמפ, קיימים מסמכים נותרו חסויים משיקולי ביטחון. סוכנות הCIA הודיעה כי תבחון את 18 אלף המסמכים הנותרים בארכיון הסוכנות ותבדוק מה ניתן לשחרר לציבור הרחב עד אפריל 2018.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
