מחוז (אובלסט) וליקו טרנובו (בולגרית: Област Велико Търново) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה. המחוז שוכן במרכז צפונה של בולגריה ובירתו היא העיר וליקו טרנובו. שטח המחוז מהווה 4.2% משטחה של בולגריה וכמות האוכלוסין מהווה 3.6% מכלל אוכלוסייתה. המחוז ככלל והעיר וליקו טרנובו בפרט, הם בעלי חשיבות היסטורית גדולה לבולגרים, שכן שימשו כמרכזה של האימפריה הבולגרית השנייה. חלק מיישובי המחוז ממוקמים על תוואי נהר הדנובה. באזור שורר אקלים ממוזג והטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 11.5oc. במחוז ישנן 10 רשויות מקומיות כשהגדולה מביניהן היא הבירה וליקו טרנובו ואחריה העיר גורנה אוריאחוביצה.
כלכלה
החקלאות במחוז מפותחת מאוד ומהווה מגזר מועדף. ישנן מספר חוות לגידול צאן ובקר. כמו כן משופע האזור בקרקע פורייה ועליה מגדלים חיטה, תירס, ענבים וסחלבים לייצוא.
במחוז ישנם מספר יקבים, מפעל לייצור סוכר, מחלבות ומפעלים לעיבוד בשר צאן ובקר, בעיקר בסמיכות לערים טרנובו וגורנה. כמו כן, קיימים מספר מפעלי טקסטיל. 34.4 אחוזים מכוח העבודה מועסק במגזר הייצרני, 12 אחוזים במגזר הקימעונאי, 10 אחוזים במגזר התחבורה וכ-10 אחוזים במיגזר השירותים[1].
המחוז גם משופע באתרים ארכאולוגיים ונופים שובי עין, המושכים אליהם תיירות פנים וחוץ.
היסטוריה
התיישבות מאורגנת ראשונה בשטח המחוז מתוארכת למאה ה-5 לפני הספירה, עידן הממלכה התראקית. במאה ה-1 הפך האזור לפרובינציה רומית ובהמשך מחוז ביזנטי. ב-1186 הפכה העיר טרנובו לבירת האימפריה הבולגרית השנייה, עד לכיבושה ב-1393 על ידי באיזיט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית. ב-7 ביולי 1877, במסגרת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נכבש האזור על ידי צבא האימפריה הרוסית. במסגרת קונגרס ברלין הוכרה עצמאות בולגריה ובירתה טרנובו ובהמשך הועברה הבירה לסופיה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
