לרין ולימיר ניקולייביץ' (ברוסית: Ларин, Владимир Николаевич; 8 במאי 1939 - 9 באוקטובר 2019) היה גאולוג, כימאי, פיזיקאי וקוסמולוג. הוא העלה בעבודתו תאוריה מהפכנית לגבי מבנה כדור הארץ, בה נטען כי המבנה הפנימי של כדור הארץ מורכב מסגסוגות של מתכות הלוכדות בתוכן כמויות גדולות של מימן. תאוריה זו נשענת על לימודים ונתונים אמפיריים האומרים שמבנה כדור הארץ נבנה כך מיד לאחר ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש, כאשר נוצרה סביב כדור הארץ עננה גדולה של יונים שמנעו חדירת חמצן וכתוצאה מכך כמות החמצן קטנה מכמות המימן.
את התאוריה הזו העלה לרין בשנת 1989 בפני מושב מיוחד של מדעני הארץ באקדמיה הסובייטית. הקבוצה שבחנה את התאוריה, כללה גאולוגים, כימאים ופיזיקאים, והשתכנעה מהנתונים שהוצגו בפניה.
כתוצאה מכך החליט המושב להגיש המלצה בפני ממשלת ברית המועצות לקדוח באר של עד 12 ק"מ באזור טונקה שליד ימת באיקל לגילוי המימן, דבר אשר עתיד היה לשנות כל מושג לגבי מקורות האנרגיה: המימן הוא מקור אנרגיה נקי ובעל איכויות בעירה גבוהות מפחמנים. במחקר שנערך באוניברסיטת נובוסיבירסק ב-1990 הוברר כי 10 ק"מ של קידוחי מימן לפי תפישה זו שווים למציאת כמויות אנרגיה דומות באזור גדול פי 10 בקידוחי נפט או גז וכתוצאה ערך המימן מבחינת ניצולו ועלותו רב בהרבה ממקורות פחמניים.
בשנת 1990 פרסם לרין במוסקבה את הספר "כדור הארץ המימני", התואם את הדוקטורט שלו. הספר תורגם לאנגלית על ידי הגאולוג הקנדי סי. וורן האנט מקלגרי, ושמו "Hydridic Earth".
לרין טוען עוד כי המימן נמצא במעמקי כדור הארץ - בעומק של יותר מ-300 ק"מ, אולם "לשונות" של הסגסוגות האלה מגיעות עד לפני קליפת הארץ בעיקר באזורי שברים גאולוגיים - אזור אגם באיקל, מדבר נבאדה בארצות הברית ובדרום קרוליינה - ובאזור השבר הסורי-אפריקי, במיוחד בנגב. בביקורים רבים בנגב מצא לרין הוכחות אמפיריות רבות לתאוריה ואף בצע עבודה סייסמולוגית שהצביעה על המצאות "לשונות" אלה במספר מקומות. הנתונים הוגשו למשרד התשתיות של מדינת ישראל.
בתחילת שנת 2012 נמצא בועה גדולה של מימן ליד במקו - בצורה עליה דיבר לרין. המימן מנוצל להפעלת תחנת חשמל.
ספרו
- Larin, V.N., 1993, HYDRIDIC EARTH, Polar Publishing, Calgary ISBN 0-9694506-2-1
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
