ב-1792, בעת כתיבת חייו של מילטון, הכיר היילי את וילאם קופר, ונוצרה ביניהם ידידות שנמשכה עד מותו של קופר בשנת 1800.
בשנת 1800 איבד היילי גם את בנו הטבעי, תומאס אלפונסו היילי, שאליו היה קשור מאוד. הוא היה תלמידו של ג'ון פלקסמן, שאליו הופנה המאמר של היילי על פיסול (1800). פלקסמן הכיר את ויליאם בלייק להיילי. אחרי שהיילי עבר בשנת 1800 לכפר בפלפאם, סאסקס, בלייק התיישב לידו למשך שלוש שנים כדי לחרוט את האיורים לספר על חייו של קופר. ספר זה הוא יצירתו הידועה ביותר של היילי, פורסם בשנים 1803–1804 ב-5 כרכים.
היילי כבר כתב שירה כאשר ב-1771 הטרגדיה שכתב על האב הפגוע, נדחתה על ידי דייוויד גאריק. היילי זכה לתהילה ממנה נהנה בקרב בני דורו בעזרת מאמריו ואיגרותיו הפואטיות: "איגרת פואטית לצייר" (1778) המופנית לידידו ג'ורג' רומני. "מסה על היסטוריה" (1780), בשלוש איגרות, הממוענות לאדוארד גיבון. מסה על שירה אפית (1782) מופנית לוויליאם מייסון. "ניצחונות המזג" (1781) היית היצירה הפופולרית ולכן הודפסה בשתים עשרה או ארבע עשרה מהדורות יחד עם "ניצחונות המוזיקה" ( 1804). מחזה טרגדיה שלו מ-1789 "מרסלה" הוצג בדרורי ליין.
ב-1805 פרסם בלדות המבוססות על אנקדוטות של חיות, עם איורים של ויליאם בלייק. במשך שתים עשרה השנים האחרונות לחייו קיבל היילי קצבה עבור כתיבת זיכרונותיו.
מורשת
מרי וולפורד אשתו השנייה, 1790
בשנת 2007, התערוכה "משוררים בנוף: הרוח הרומנטית באמנות הבריטית" שאצר סיימון מרטין ונערכה בגלריה פאלנט האוס בצ'יצ'סטר הבליטה את תפקידו של היילי כפטרון וידיד של אמנים כולל ויליאם בלייק, ג'ורג' רומני, ג'ון פלקסמן וג'וזף רייט מדרבי. [4]
משפחה
בשנת 1769 נישאה היילי לאלייזה בול (1750–1797), בתו של תומאס בול, דיקן צ'יצ'סטר. אלייזה בול היילי הייתה מתרגמת ומסאית. היא תרגמה לאנגלית שני חיבורים מאת המסאית הצרפתייה אנה תרז דה למברט (1647 – 1733) שפורסמו ב-1780 כמאמרים על ידידות וזקנה. שש עשרה שנים מאוחר יותר היא פרסמה חיבור מקורי, "ניצחון ההיכרות על הידידות: מסה לעתיד" (1796).
היא מתה ב-1797.
היילי נפרד ממנה ב־1789 והתחתן שנית ב-1809 עם מרי וולפורד, אך גם הם נפרדו לאחר שלוש שנים.
^Dr John Johnson, ed., The Memoirs of the Life and Writings of William Hayley Esq. the Friend and Biographer of Cowper, Written by Himself, With Extracts from His Private Correspondence and Unpublished Poetry (Henry Colburn and Company and Simpkin and Marshall, 2 volumes, 1823)
