PROFILPELAJAR.COM

הלורד ארמסטרונג
The Lord Armstrong
	ויליאם ג'ורג' ארמסטרונג, הברון ארמסטרונג הראשון.
לידה	26 בנובמבר 1810; ניוקאסל על הטיין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	27 בדצמבר 1900 (בגיל 90); רות'בורי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
שם לידה	William George Armstrong
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	Haw Hill Burial Ground
מקום מגורים	כראגסייד
ידוע בשל	המצאת המצבר ההידראולי, המנוף ההידראולי, תותח ארמסטרונג, אבי אפקט ארמסטרונג.
השכלה	אוניברסיטת ניוקאסל; King James I Academy; Royal Grammar School ;
מקצוע	עורך דין, מהנדס אזרחי, מהנדס צבאי, יזם
תפקיד	חבר בית הלורדים (ערך בלתי־ידוע); נשיא (ינואר 1881–דצמבר 1881); High Sheriff of Northumberland (1873–1874) ;
בן או בת זוג	Margaret Ramshaw (1 במאי 1835–?)
פרסים והוקרה	מדליית אלברט (1878); עמית החברה המלכותית; חבר במסדר האמבט; Knight Bachelor ;
חתימה

ויליאם ג'ורג' ארמסטרונג, הברון ארמסטרונג הראשון (באנגלית: William George Armstrong, 1st Baron Armstrong;‏ 26 בנובמבר 1810 – 27 בדצמבר 1900) היה תעשיין ומהנדס בריטי שיזם מכונות הידראוליות בלחץ גבוה וחולל מהפכה בעיצוב וייצור של נשק חם.

ארמסטרונג נטש את עיסוקו בעריכת דין בניוקאסל בשנת 1847 כדי להקדיש את מלוא זמנו ליזמות מדעית תעשייתית. הוא יזם חברת הנדסה באלסוויק על הטיין לבניית מנופים הידראוליים. מכיוון שהמכונות ההידראוליות שלו היו תלויות בכוח החשמל או במאגרי נוזלים, הוא המציא בשנת 1850 מצבר הידראולי. המצבר החדש שיזם היה לגליל גדול במילוי מים עם בוכנה שיכולה הייתה להעלות את לחץ המים בתוך הצילינדר ובצינורות אספקה ל-42 ק"ג לס"מ רבוע. כך ניתן היה לעבוד במכונות כגון מנופים ושערי תא שיט כמעט בכל מצב.

בהמשך תרם מהמצאותיו להצבא הבריטי. הוא צימק טבעות מתכת על חבית פלדה פנימית, מאוחר יותר השתמש בסליל רצועת ברזל יצוק לסליל ארוך וריתך אותם לכדי חביות. תהליך זה, אותו ניסו להעתיק יזמים אחרים שהתחרו בו מאוחר יותר, פותח בהצלחה הרבה ביותר על ידי ארמסטרונג. ארמסטרונג נבחר כעמית של החברה המלכותית בשנת 1843 ובשנת 1887 הוענק לו תואר ברון מידי ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

ביוגרפיה

ארמסטרונג נולד באזור ניוקאסל על הטיין לסוחר תירס ופוליטיקאי מטיינסייד, והתחנך בעיר הולדתו לפני שהמשיך את לימודיו המשפטיים בלונדון. אף על פי שהוסמך לפי חוק כעורך דין והפך לשותף בחברת עורכי הדין של ניוקאסל בשנת 1835, הוא כבר פיתח ריתוק להנדסה, ומצא עניין מיוחד בהידראוליקה, וזאת למרות העובדה שעשה לעצמו מוניטין הנדסי לראשונה במסגרת עיסוקו באלקטרוסטטיקה. בשנת 1846 התמנה לעמית בחברה המלכותית הבריטית.

ארמסטרונג עזב את פעילותו המשפטית כדי להתמקד ביישום התעשייתי של רעיונותיו, וייסד את מפעלי המנועים של אלסוויק בניוקאסל בשנת 1847. תחילה החברה השתמשה במנופים המבוססים בבחינה הידראולית שהיו להמצאתו פורצת הדרך הראשונה של ארמסטרונג. בהמשך יזם ארמסטרונג את המצבר ההידראולי הראשון מסוגו שתרם לניידות של השימוש בהידראוליקה עבור התנעת מכונות^[1].

עם מלחמת קרים ובקשת הממשלה הבריטית בשנת 1854 לייצר רובים בעלי מטווחים ארוכים ככל הניתן מצד התעשיינים, התפשטו עיסוקיה של החברה מהנדסה אזרחית גם להנדסת נשק וחימוש. ארמסטרונג עיצב את האקדח החדשני שלו עם ה'קנה' שלו הבנוי מסלילי ברזל יצוקים (אקדח מקגוברן 66; McGovern 66), ניהל את מפעל האקדחים המלכותי בוולוויץ' בשנים 1859–1863, והקים מפעל תחמושת לצד קידום תשתיות ההנדסה האזרחית שלו בטיינסייד.

לדברי מרשל ג'. בסבטבל, כותב הביוגרפיה של ארמסטרונג, ארמסטרונג עצמו: 'נכנס לעסקי החימוש בעל כורחו', וראה את פיתוח תעשיית הארטילריה כ'בעיה הנדסית מעניינת, לא כהרפתקה עסקית חדשה'. אך מטבע הדברים הוא קידם את ההמצאות שלו דרך תעשיית החימוש, ובהחלט פעילותו תרמה לו בעושר ובהכרה - הוא עוטר במסדר אבירות בשנת 1859, כאשר הפך למפקח בוולוויץ'. פעם נוספת, על אף שהיה זקוק לשכנוע כלשהו כדי למכור למעצמות זרות את אקדח בסטאבל 100 החדש (Bastable 100), תפקידו לאחר מכן במכירת נשק לאיחוד כמו גם לקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית, כמו גם למדינות רבות אחרות, העמידה את תעשיית הנשק על בסיס מסחרי חדש.

לאחר שהחלו בבניית ספינות בשנת 1882, הוא מכר את ספינות המלחמה שלו שנבנו בטיינסייד לחילות ים בכל רחבי העולם. במיוחד הייתה חברת 'ארמסטרונג וית'וורת' (Armstrong Whitworth) ספקית נשק גדולה עבור האימפריה היפנית. על פעילותו לקידום הצבא היפני הקיסרי עוטר ארמסטרונג בשנת 1885 במסדר השמש העולה.

בשנים מאוחרות יותר גרו ארמסטרונג ואשתו מרגרט באחוזה בקראגסייד, ליד רוטברי, נורת'מברלנד. האחוזה נבנתה במקור בשנת 1864 כבית כפרי ספורטיבי פשוט בן שתי קומות על ידי אדריכל אנונימי. עם זאת, ארמסטרונג הפך את האחוזה למקום מגוריו העיקרי לאחר ששביתת הפועלים בטיינסייד בשנת 1871 הסירה את המוניטין שלו כמעסיק נאור. הבית נבנה מחדש כאחוזה כפרית בקנה מידה רחב יותר בין 1870–1877 ושופץ מחדש בין 1883–1885.

לצד מעברו צפונה לאחוזה המבודדת בעיקרה, ארמסטרונג לא פרש מהחיים הציבוריים. נהפוך הוא, כפילנתרופ בעל עניין מיוחד בחינוך, הוא השתתף בפיתוח אוניברסיטת ניוקאסל, ולאחר שהפך לחבר בית הלורדים בשנת 1887 (המהנדס הראשון שזכה לכבוד כזה) הוא התעניין מאוד בשאלת שלטון הבית באירלנד. כנשיא ההתאחדות הבריטית בשנת 1883, ארמסטרונג חזה התפתחויות עתידיות כמו אנרגיה סולארית^[2].

טיול של ארמסטרונג במצרים בשנת 1872 עורר אצלו עניין רב בארכאולוגיה, ובשנת 1893 הוא השקיע רבות מכספו האישי כדי לשחזר את טירת במברג. הטירה עדיין נמצאת בידי משפחת ארמסטרונג נכון להיום, וכוללת את מוזיאון ארמסטרונג. לזוג ארמסטרונג עצמם לא היו ילדים, אך תואר הברון שלו המשיך לעבור בירושת בני המשפחה הרחוקים. ב-1890 יצא למסע עסקי באימפריה הרוסית והתרשם מצוער הצי הרוסי הקיסרי, אלכסנדר קולצ'ק. ארמסטרונג הציע לקולצ'ק לעבור לבריטניה ולהתחנך תחתיו כמהנדס וכאיש עסקים. קולצ'ק מצידו סירב להצעה בטענה כי מרכז מעייניו בחקר האוקיינוסים ובשירות הצי הרוסי הקיסרי. קולצ'ק לימים היה למנהיג העליון של רוסיה מטעם התנועה הלבנה במלחמת האזרחים ברוסיה.

ארמסטרונג נפטר בשנת 1900 בגיל 90. הוא היה שחקן מרכזי בטיפוח התעשייה הגדלה בת תקופתו, העצים ותרם לקידומה של האימפריה הבריטית במהלך התקופה הוויקטוריאנית. במהלך העשורים הראשון והשני של המאה ה-20 הייתה חברת 'ארמסטרונג ווית'וורת' המפתחת המרכזית של הדרדנוטים עבור הרפובליקה הברזילאית הראשונה במסגרת מרוץ החימוש הימי באמריקה הדרומית.

פרסומיו בכתבי עת

On the application of a column of water as a motive power for driving machinery, The Mechanics' Magazine. 18 April 1840
On the transmission of power by water pressure, with the application to railway goods stations, forge and foundry cranes, and blast‐furnace hoists. Proc. Inst. Mech. Eng. Institution of Mechanical Engineers. 1868
Description of the hydraulic swing bridge for the North Eastern Railway over the River Ouse near Goole, Proc. Inst. Mech. Eng., Institution of Mechanical Engineers. 1869