ב-20 בפברואר1950עלתה לישראל, ושבוע לאחר מכן החלה לעבוד בבית החולים "הדסה" בבאר שבע כרופאת ילדים. היא נסעה בקטנוע מסוג וספה במשך שנים רבות, אתו נסעה לביקורי בית ובהמשך רכשה את מכונית הסוסיתא. עם רכבים אלה היא הגיעה גם ליישובי הערבה הרחוקים במשך שנים רבות והם הפכו לסימני ההיכר שלה.
ב-22 במרץ1960, עם פתיחת בית החולים המרכזי לנגב, היא מונתה למנהלת מחלקת הילדים. היא הקימה מרפאת מעקב של המחלקה ומרפאה למחלות כליה ודרכי השתן בילדים. בית החולים היה ביתה השני והיא הייתה רופאה תורנית כמעט בכל ימות השנה.