הבית נבנה על ידי אוטו פצ'ק, בן למשפחה יהודית דוברת גרמנית, בעלת עסקים שונים ובעיקר בתחום מכרות פחם ובבנקאות[1].
בשנת 1938, בעקבות חשש של כיבוש צ'כסלובקיה בידי גרמניה הנאצית, היגרה משפחת פצ'ק מפראג לארצות הברית.
במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה הפכה הווילה למקום מגוריו של הגנרל רודולף טוּסאן, מפקד הצבא הגרמני הממונה על כיבוש אדמות צ'כיה[1].
בתום מלחמת העולם השנייה כבש צבא ברית המועצות את המעון במשך מספר ימים, ולאחר מכן הוא הפך למפקדה של המטה הכללי של צ'כוסלובקיה.
בשנת 1945, השגריר האמריקאי לורנס שטיינהרדט, שכר את המעון ממשרד ההגנה הלאומי הצ'כוסלובקי על מנת לשכן בו את שגריר ארצות הברית[1]. בשנת 1948 רכשה הממשלה האמריקאית את הווילה, והבניינים הסמוכים לה תמורת 1,570,000 דולר.
מבנה הווילה תוכנן על ידי האדריכל מקס שפילמן ונבנה בין השנים 1924–1930[2].
לקריאה נוספת
הארמון האחרון: המאה הסוערת של אירופה בחמש דמויות ובית אגדיאחד בפראג, מאת נורמן אייזן. אייזן שימש כשגריר ארצות הברית בצ'כיה בממשל אובמה, בספרו הוא מתאר את תולדות הווילה הוא.