ויל ט. הייר (באנגלית: Will T. Hare; 30 במרץ 1916 – 31 באוגוסט 1997)[1] היה שחקן אמריקאי.
קריירה
הייר החל את הקריירה שלו בגיל 15. לאחר שהשתתף בכמה הצגות, הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה ב"הנאשם" של אלפרד היצ'קוק ב-1956. הוא השתתף בסרטים "השפעת קרני גמא על ציפורני החתול" (1972), "רוז" (1979), "הפרש החשמלי" (1979), "הנינג'ה" (1981), "עיני האש" (1983), "לילה שקט, לילה קטלני" (1984), "הטייס" (1985), בחזרה לעתיד (1985, בתור ניצב) ועוד. הייר היה גם חבר פעיל בגילדת שחקני המסך במשך כמה שנים וגם באולפן השחקנים, שם נפטר מהתקף לב ב-31 באוגוסט 1997, במהלך חזרה.[2]
פילמוגרפיה נבחרת
| שנה
|
שם
|
דמות
|
| 1954–1955
|
"המתנה הגדולה"
|
הרולד מתיוס
|
| 1956
|
"הנאשם"
|
ריימונד מקאבה
|
| 1962
|
"בלי זה את זה"
|
אבא
|
| 1972
|
"השפעת קרני גמא על ציפורני החתול"
|
איש זבל
|
| 1977
|
"Black Oak Conspiracy"
|
Doc Roades
|
| 1978
|
"השמיים יכולים לחכות"
|
רופא
|
| 1979
|
"Butch and Sundance: The Early Days"
|
|
| 1979
|
"רוז"
|
מר לאונרד
|
| 1979
|
"הפרש החשמלי"
|
גאס
|
| 1981
|
"הנינג'ה"
|
דולרים
|
| 1981
|
"מטבעות מן השמיים"
|
האב אברסון
|
| 1983
|
"עיני האש"
|
קלווין
|
| 1984
|
"לילה שקט וקטלני"
|
סבא
|
| 1985
|
"הטייס"
|
זקן
|
| 1985
|
"בחזרה לעתיד"
|
אבא פיבודי
|
| 1986
|
"ונדטה"
|
השופט ווטרס
|
| 1990
|
"Grim Prairie Tales"
|
לי
|
| 1993
|
"אני ורוניקה"
|
אדום
|
| 1998
|
"מלכת האספסוף"
|
האב דויל
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
![]()
ערך זה הוא
יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה ש
מקשרים אליו. אתם מוזמנים
לתרום לוויקיפדיה ו
לקשר אליו מ
כמה מהערכים שמכילים את המונח "ויל הייר".
