ויולטה יאקובה נולדה בדופניצה למשפחה קשת יום. המצב הכלכלי הקשה ששרר בבולגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוביל משפחות יהודיות רבות להגר מיישובים קטנים יחסית לריכוזי אוכלוסין, ובנסיבות אלו היגרה גם משפחתה של יאקובה לבירהסופיה. ויולטה למדה תפירה והועסקה כשולייתחייט. ב-1939 הצטרפה לארגון הנוער של המפלגה הקומוניסטית הבולגרית. ב-1942, לאחר הצטרפות בולגריה למדינות הציר מתוקף חתימתה על ההסכם התלת-צדדי הצטרפה ויולטה יאקובה למחתרת.
נחשבה ללוחמת נועזת והשתתפה במבצעי התנקשות בלב סופיה, ובכללם ההתנקשות בגנרל חריסטו לוקוב ובמפקד המשטרה הקולונל אטאנאס פאנטב. שמה יצא למרחוק, והיא הפכה למבוקשת על ידי כוחות הביטחון הבולגריים. בראשית מרץ 1944 הגיע מידע מודיעיני למשטרה הבולגרית בדבר הימצאה בעיר ראדומיר, והמשטרה החלה לנהל מצוד אחריה. ביוני היא אותרה ונלכדה לאחר קרב יריות עם המשטרה הבולגרית, שבמהלכו נפגעה. יאקובה עונתה למוות על ידי המשטרה הבולגרית.[2]
הנצחתה
תעוזתה בקרב ונסיבות מותה הפכו את יאקובה לאחד מסמלי המאבק במשטר הפרו-פאשיסטי בבולגריה, ובתקופת השלטון הקומוניסטי הואדר שמה. היא הוכרזה גיבורה לאומית של בולגריה. ב-1970 הופק בבולגריה סרט קולנוע בשם "המלאכים השחורים", שעסק בהתנקשות בקולונל אטאנאס פאנטב, ובו גולמה דמותה של יאקובה וצוין חלקה. בעיר ראדומיר הוקמה אנדרטה לזכרה.
