בנוסף לפעילויות אלה היה גם נשיא Boston Athletic Association, הגוף המארגן של אירועי ספורט גדולים באזור בוסטון כגון מרתון בוסטון.
בכדורסל ובאתלטיקה
בראון היה בנו של ג'ורג' בראון, אף הוא דמות מפתח בספורט האמריקאי בכלל ובספורט באזור בוסטון בפרט. ג'ורג' בראון ניהל את אולם בוסטון גארדן מיום הקמתו של האולם ועד מותו של ג'ורג' ב-1937, והיה נשיא ה-Boston Athletic Association בעצמו.
עם מותו של ג'ורג' ירש וולטר בראון את ניהול בוסטון גארדן, שבאותו זמן היה אולמה הביתי של קבוצת ה-NHLבוסטון ברואינס. מ-1941 היה גם נשיא ה-Boston Athletic Association.
כמנהל בוסטון גארדן, הגיע בראון למסקנה שבוסטון זקוקה לקבוצת כדורסל מקצוענית. באמצעות משכנתא שנטל על ביתו, ייסד ב-1946 את בוסטון סלטיקס והיה לבעליה ונשיאה הראשון. הסלטיקס שיחקו בליגת ה-BAA (Basketball Association of America) שבראון היה מהאחראים לייסודה.
ב-1949 היה בראון אחד הדוחפים לאיחודה של ה-BAA עם ליגה אחרת, ליגת ה-NBL (National Basketball League) כדי ליצור את ליגת ה-NBA. הוא היה גם מההוגים והיוזמים של משחק האולסטאר של ה-NBA, שנערך לראשונה ב-1951 בבוסטון גארדן.
בראון נשאר בעלים ונשיא של הסלטיקס עד מותו ב-1964, ובתקופתו הפכה הקבוצה לאחת החזקות בליגה וזכתה ב-7 אליפויות בתוך 8 עונות.
בהוקי קרח
כמו אביו, היה בראון אחת הדמויות המשפיעות בהתפתחותו של ההוקי קרח בכלל, וההוקי קרח האמריקאי בפרט. ב-1933 הוביל כמאמן את נבחרת ארצות הברית לזכייה היסטורית באליפות העולם לאחר ניצחון בגמר על קנדה. זה היה הפסדה הבינלאומי הראשון אי פעם של קנדה במשחק רשמי והתואר הבינלאומי הראשון שקנדה לא הצליחה לזכות בו.
ב-1951 רכש בראון את קבוצת ה-NHLבוסטון ברואינס, שמצבה הכלכלי היה בכי רע באותה תקופה. הוא היה בעלי הברואינס עד מותו ב-1964.
בתווך, מונה בראון ב-1954 לנשיא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), הגוף העליון של ההוקי הבינלאומי, במינוי שקבע תקדים - בפעם הראשונה והיחידה מונה מנהל שבא מהספורט המקצועני האמריקאי, ומה-NHL בפרט, לנשיא הארגון. בראון זיהה את המגמה ששלטה בהוקי קרח העולמי באותה תקופה - עלייתו של הענף במדינות מזרח אירופה, בראשות נבחרת ברית המועצות, לפסגת הענף בעולם. הוא פעל באופן נמרץ לשילוב בין הנבחרות המזרח אירופיות לנבחרות המערביות במפעלים העולמיים, והיה הרוח החיה מאחורי מתן אירוח אליפות העולם ב-1957 לברית המועצות בפעם הראשונה. למרות שהאליפות הוחרמה על ידי מספר מדינות מערביות בראשות ארצות הברית וקנדה, עקב פלישת ברית המועצות להונגריה, האליפות הוכתרה בהצלחה כאשר המשחק המכריע בין ברית המועצות ושוודיה - שנערך תחת כיפת השמיים באצטדיון לנין במוסקבה - משך 55000 צופים וקבע שיא קהל במשחק הוקי קרח שהחזיק מעמד עד 2001.
למרות הצלחותיו, נאלץ בראון לפנות את תפקידו כנשיא הפדרציה ב-1957 עקב הסכם רוטציה שהיה קיים באותה עת בין נשיאים אירופים ונשיאים צפון אמריקאים. הוא נשאר פעיל מרכזי בארגון.
מורשתו
בנוסף לבעלות והנשיאות של בוסטון סלטיקס ובוסטון ברואינס, שנמשכו עד מותו ב-1964, נשאר בראון גם מנהל בוסטון גארדן, נשיא ה-Boston Athletic Association ופעיל מרכזי בפדרציית ההוקי קרח הבינלאומית עד מותו.
עם מותו נקרא גביע אליפות ה-NBA על שמו עד 1984 (כיום נקרא גביע לארי אובריאן).
כמחווה סמלית, למרות שלא היה שחקן בקבוצה, בוסטון סלטיקס הוציאה לגמלאות את הגופיה מספר 1 על שמו.
