רבינוביץ' נולד בחרקוב שבאוקראינה. הוא למד במכון לתנועת כלי רכב בחרקוב מ-1970, אך סולק משם ממניעים פוליטיים. בשנות ה-80 הקים חברה בלתי חוקית לייצור כלי פלסטיק, הואשם במעילה של מיליוני דולרים והושם במאסר ליד חרקוב. לאחר קבלת עצמאות אוקראינה הקים עם סוהרו חברה לייבוא רהיטים מאוסטריה. בשנות התשעים הוא שימש כסגן נשיא הקונצרן הבינלאומי NORDEX שבראשו עמד ד"ר גרגורי לוצ'נסקי. במחצית שנות ה-90 הגיעו השניים לישראל וקיימו שותפויות עסקיות עם המיליארדר אייזנברג ועם הח"כ והשר, לשעבר, יצחק מודעי. גם לוצ'נסקי וגם רבינוביץ', למרות הפעילות העסקית הבינלאומית הענפה שניהלו, היו מוגבלים בתנועותיהם בעולם בשל איסור כניסה למדינות רבות באירופה וכן לארצות הברית. בשל עברו הפלילי לכאורה באוקראינה נחשב בעבר רבינוביץ' ליעד מודיעיני משטרתי גם בישראל.[דרוש מקור]
לאחר מספר שנים הוא קשר קשרים עם נשיא אוקראינהליאוניד קרבצ'וק, ועסק בייבוא גז מרוסיה. בשנים האלה התעשר, וזכה לפרסום רב. בשנת 1998 נבחר רבינוביץ' לנשיא הקונגרס היהודי האוקראיני, אך בשנת 1999 הואשם על ידי בית המשפט האוקראיני בפרשיות שונות, ואזרחותו האוקראינית נשללה ממנו, אך חודשה כעבור זמן. הוא קיים קשרים עסקיים עם גאידמק; השניים מחליפים ביניהם[דרוש מקור] בעלות על עיתון עסקי היוצא בשפה הרוסית.
לאור זיקתו הגוברת והולכת למסורת היהודית תורם רבינוביץ' רבות לקהילות חב"ד באוקראינה ולישיבות חב"ד בארץ. הידועה שבתרומותיו היא תרומת מנורת הזהב למכון המקדש, שהוצגה בקרדו בעיר העתיקה בירושלים והמוקדשת לו, וכיום מוצגת כמה מאות מטרים משם, בסמוך לכותל המערבי.
ב-3 בנובמבר 2022 הראדה העליונה שללה את מנדט חבר הפרלמנט מרבינוביץ'[3].
פלילים
ב-1 באוגוסט2023 בית המשפט פצ'רסק של קייב נעתר לעתירת חוקר משרד חקירות המדינה ועצר שלא בפניו את חבר הראדה העליונה לשעבר ודים רבינוביץ'. לדברי קציני אכיפת החוק, רבינוביץ' הפיץ תעמולה אנטי-אוקראינית בקרב האוכלוסייה וההנהגה הפוליטית של מדינות האיחוד האירופי[4].
